בְּרֵאשִׁית כ״ב · י״ז

כִּֽי־בָרֵ֣ךְ אֲבָרֶכְךָ֗ וְהַרְבָּ֨ה אַרְבֶּ֤ה אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ כְּכוֹכְבֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְכַח֕וֹל אֲשֶׁ֖ר עַל־שְׂפַ֣ת הַיָּ֑ם וְיִרַ֣שׁ זַרְעֲךָ֔ אֵ֖ת שַׁ֥עַר אֹיְבָֽיו׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ה׳ מבטיח לברך את אברהם ולהרבות את זרעו ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים, ושזרעו יירש את שער אויביו. רש״י מסביר שהכפילות ״ברך אברכך״ ו״הרבה ארבה״ באה לרמוז על ברכה אחת לאב - לאברהם - ואחת לבן - ליצחק. אבן עזרא מבאר ש״שער אויביו״ פירושו מדינות בעלות שערים, כלומר ערים מבוצרות שזרעו של אברהם יירש. אונקלוס מתרגם ״שער אויביו״ - קרוֵי סנאיהון, ערי שונאיהם. הפסוק מפרט את תוכן הברכה שנשבע עליה ה׳: ריבוי עצום של הזרע, בדימוי הכוכבים והחול, וניצחון על האויבים. זהו לב השכר שקיבל אברהם על עמידתו בעקידה, ובו נכרכת הבטחת הרבייה עם הבטחת הכיבוש והירושה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ברך אברכך. אַחַת לָאָב וְאַחַת לַבֵּן:

והרבה ארבה. אַחַת לָאָב וְאַחַת לַבֵּן:

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

אֲרֵי בָרָכָא אֲבָרְכִנָּךְ וְאַסְגָּאָה אַסְגֵּי יָת בְּנָיךְ כְּכוֹכְבֵי שְׁמַיָּא וּכְחָלָא דִּי עַל כֵּיף יַמָּא וְיִרְתוּן בְּנָיךְ יָת קִרְוֵי סַנְאֵיהוֹן

Onkelos Genesis

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

שער אויביו. מדינות בעלות שערים:

Piotrkow, 1907-1911

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ. בִּי נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁאֲבָרֵךְ אוֹתְךָ:

Vocalized Edition

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

וכחול אשר על שפת הים כך נמצאו בימי שלמה.

Chizkuni

כלי יקר

רבי שלמה אפרים מלונצ׳יץ · המאה ה־16

כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל וְגוֹ׳. מָצִינוּ לִפְעָמִים שֶׁמְּדַמֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל לְכוֹכָבִים, וְלִפְעָמִים לַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם, וְלִפְעָמִים לֶעָפָר, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח יד) וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ. כִּי הַכֹּל מוֹרֶה עַל זְמַן אַחֵר, כִּי בִּזְמַן הַשַּׁלְוָה וְהַהַצְלָחָה הוּא מַמְשִׁילָם לְכוֹכָבִים, לְשׁוֹן גְּדוּלָּה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשׁ רַשִּׁ״י עַל פָּסוּק ״ה׳ אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב״ (דברים א י), הִרְבָּה וְהִגְדִּיל אֶתְכֶם. כָּךְ הַרְבָּה אַרְבֶּה הָאָמוּר כָּאן הוּא לְשׁוֹן גְּדוּלָּה.

וְדִמְיוֹן הַחוֹל הוּא מוֹרֶה עַל הַזְּמַן שֶׁהָאֻמּוֹת קָמִים עַל יִשְׂרָאֵל לְכַלּוֹתָם וְלֹא יוּכְלוּ לָהֶם, כְּמוֹ הַגַּלִּים הַמִּתְנַשְּׂאִים כְּאִלּוּ רָצוּ לִשְׁטוֹף אֶת כָּל הָעוֹלָם, וּמִיָּד כַּאֲשֶׁר יַגִּיעוּ אֶל הַחוֹל הֵם נִשְׁבָּרִים. כָּךְ בָּאֻמּוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מב ח) ״כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ״. אָמְנָם לֹא יוּכְלוּ לָהֶם, כִּי שָׁם נָפְלוּ וְנִשְׁבְּרוּ, לְכָךְ קְרָאָם ״מִשְׁבָּרֶיךָ״. לְכָךְ נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְחוֹל זֶה הַשּׁוֹבֵר הַגַּלִּים, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לַעֲבוֹר אֶת הַחוֹל, כִּי הַחוֹל הוּא חֹק וּגְבוּל הַיָּם. כָּךְ לֹא יוּכְלוּ הָאֻמּוֹת לְיִשְׂרָאֵל לְכַלּוֹתָם. לְפִיכָךְ כְּשֶׁבָּא עֵשָׂו לִקְרַאת יַעֲקֹב, אָמַר יַעֲקֹב בִּתְפִלָּתוֹ (בראשית לב יג) ״וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם״. לָמָּה זָכַר דַּוְקָא הַבְטָחַת הַחוֹל וְלֹא הִזְכִּיר הַכּוֹכָבִים, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם תַּרְתֵּי לְטֵבוּתָא, הָרִבּוּי וְהַגְּדוּלָּה? גַּם לֹא הִזְכִּיר לְשׁוֹן רִבּוּי, אֶלָּא ״וְשַׂמְתִּי זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם״. אֶלָּא שֶׁלְּפִי שֶׁזֶּה הַבְטָחָה שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לָהֶם שׂוֹנְאֵיהֶם, כָּךְ לֹא יוּכַל עֵשָׂו לְהַזִּיקוֹ. וּמִטַּעַם זֶה הִזְכִּיר דַּוְקָא הַחוֹל שֶׁעַל שְׂפַת הַיָּם. וְכִי אֵין חוֹל אַחֵר בָּעוֹלָם זוּלָתוֹ? אֶלָּא לְפִי שֶׁהוּא שׁוֹבֵר הַגַּלִּים כָּאָמוּר, לְכָךְ נֶאֱמַר כָּאן ״וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם״. ״וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו״ - מָה עִנְיָן זֶה לָזֶה? אֶלָּא שֶׁהוּא דֶּרֶךְ לֹא זוֹ אַף זוֹ, כִּי לֹא זוֹ שֶׁיִּהְיוּ כַּחוֹל שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לָהֶם הַגַּלִּים, דְּהַיְנוּ הַשּׂוֹנְאִים, אֶלָּא אַף זוֹ, שֶׁהֵמָּה יִרְשׁוּ שַׁעַר אוֹיְבֵיהֶם וְיוּכְלוּ לָהֶם.

וְדִמְיוֹן הֶעָפָר מוֹרֶה עַל זְמַן הַשִּׁפְלוּת, כִּי בִּזְמַן שֶׁיִּהְיוּ כֶּעָפָר לָדוּשׁ בִּדְיוֹטָה תַּחְתּוֹנָה, מִשָּׁם יַעֲלוּ מִשֵּׁפֶל מַצָּבָם וְיִפְרְצוּ לְכָל רוּחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כח יד) ״וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה״, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים מד כו) ״כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ״, וּמָה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ ״קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ״. וְטַעְמוֹ שֶׁל דָּבָר, לְפִי שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל דּוֹרְשִׁים אֶת ה׳ בְּכָל לְבָבָם כִּי אִם בִּזְמַן שֶׁהֵם בְּתַכְלִית הַשִּׁפְלוּת, כַּיָּדוּעַ מִדַּרְכֵי כָּל הַדּוֹרוֹת וְדוֹרֵינוּ. וְאוּלַי רָמַז בְּדִמְיוֹן הֶעָפָר אֶל גָּלוּת מִצְרַיִם, שֶׁהָיוּ הַמִּצְרִים חוֹרְשִׁים עַל גַּבָּם כְּמוֹ הֶעָפָר שֶׁחוֹרְשִׁים עָלֶיהָ. וְיִתְבָּאֵר זֶה עוֹד לְקַמָּן פָּרָשַׁת וַיֵּצֵא (בראשית כח יד) בְּעֶזְרַת ה׳.

Vocalized Edition