אברהם שב אל נעריו, הם קמים והולכים יחדיו אל באר שבע, ואברהם יושב בבאר שבע. רש״י מעיר ש״וישב אברהם בבאר שבע״ אינו ישיבת קבע ממש, שהרי אברהם ישב בחברון, ומסביר את סדר מגוריו של אברהם בין באר שבע לחברון. אבן עזרא מעיר שהכתוב אינו מזכיר את יצחק כאן מפני שהוא היה ברשות אביו ובכלל השיבה, ודוחה את הדעה שיצחק נשחט בפועל וחזר לחיים אחר כך, שהיא היפך פשט הכתוב. אונקלוס מתרגם כפשוטו: שב אברהם אל נעריו והלכו יחדיו לבאר שבע. הפסוק חותם את מעשה העקידה בשיבה שקטה לחיי היום-יום, ומדגיש שאברהם ויצחק שניהם שבו בשלום, כפי שהבטיח אברהם לנעריו בתחילת הדרך.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור