וַיִּקְרָ֧א אַבְרָהָ֛ם שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא יְהֹוָ֣ה ׀ יִרְאֶ֑ה אֲשֶׁר֙ יֵאָמֵ֣ר הַיּ֔וֹם בְּהַ֥ר יְהֹוָ֖ה יֵרָאֶֽה׃

ה' יראה. פְּשׁוּטוֹ כְּתַרְגּוּמוֹ, ה' יִבְחַר וְיִרְאֶה לוֹ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה לְהַשְׁרוֹת בּוֹ שְׁכִינָתוֹ וּלְהַקְרִיב כָּאן קָרְבָּנוֹת:

אשר יאמר היום. שֶׁיֹּאמְרוּ לִימֵי הַדּוֹרוֹת עָלָיו בְּהַר זֶה יֵרָאֶה הַקָּבָּ"ה לְעַמּוֹ:

היום. הַיָּמִים הָעֲתִידִין, כְּמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה שֶׁבְּכָל הַמִּקְרָא, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים הַקּוֹרְאִים אֶת הַמִּקְרָא הַזֶּה אוֹמְרִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה עַל הַיוֹם שֶׁעוֹמְדִים בּוֹ. וּמִ"אַ ה' יִרְאֶה עֲקֵדָה זוֹ לִסְלֹחַ לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל שָׁנָה וּלְהַצִּילָם מִן הַפֻּרְעָנוּת, כְּדֵי שֶׁיֵּאָמֵר הַיּוֹם הַזֶּה - בְּכָל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים - בְּהַר ה' יֵרָאֶה אֶפְרוֹ שֶׁל יִצְחָק צָבוּר וְעוֹמֵד לְכַפָּרָה:

וּפְלַח וְצַלִּי אַבְרָהָם תַּמָּן בְּאַתְרָא הַהוּא וַאֲמַר קֳדָם יְיָ הָכָא יְהוֹן פַּלְחַן דָּרַיָּא בְּכֵן יִתְאֲמַר בְּיוֹמָא הָדֵין בְּטוּרָא הָדֵין אַבְרָהָם קֳדָם יְיָ פְּלָח

וטעם בהר ד' יראה. באלה הדברים:

אשר יאמר היום ולמחר בהר ה' נראה הקב"ה לאברהם.

אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם. הַמָּקוֹם שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים בְּיוֹם נְתִינַת הַתּוֹרָה שֶׁבְּהַר ה' יֵרָאֶה, כַּאֲשֶׁר יְגַלֶּה אוֹתוֹ הָאֵל יִתְעַלֶּה בְּאָמְרוֹ "וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר" (דברים יב:יא), וְזֶה הָיָה בִּימֵי דָּוִד. אוֹתוֹ הַמָּקוֹם קָרָא אוֹתוֹ אַבְרָהָם ה' יִרְאֶה.

ה׳‎ יראה אברהם אומר כך ה׳‎ יראה ויהיה לי לעד כי עשיתי מצותו כי יודע אני שיאמר היום בכמה מקומות בהר ה' אשר אברהם הוליך בנו שמה יהא נראה לנו אם יוכל לכבדו לשחוט את בנו וכשיראו בני חוזר עמי יאמרו כי כחשתי לאל ממעל ומאסתי בדבריו ולא יאמינו כי מה׳‎ היתה הסבה והקב״‎ה יראה כי לא מריתי דבריו ויהיה לי לעד.

וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם ה׳ יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה׳ יֵרָאֶה. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד כג) ״יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ״, קְרִי בֵּיהּ ״יִרְאֶה״ וְ״יֵרָאֶה״, הַיּוּ״ד בְּצֵירֵי, לוֹמַר שֶׁכְּדֶרֶךְ שֶׁבָּא לֵרָאוֹת כָּךְ בָּא לִרְאוֹת. כָּךְ נֶאֱמַר כָּאן מִזֶּה הַטַּעַם ״יִרְאֶה״ וְ״יֵרָאֶה״, כִּי הַכֹּל עִנְיָן אֶחָד. אַךְ כְּדֵי לְיַשֵּׁב לְשׁוֹן ״אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם״, אוֹמֵר אֲנִי שֶׁלְּכָךְ קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם ״ה׳ יִרְאֶה״ מַשְׁמַע לְהַבָּא, לְפִי שֶׁמָּקוֹם קָדוֹשׁ זֶה לֹא גִּלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשׁוּם בְּרִיָּה, כִּי אֲפִלּוּ לְאַבְרָהָם נֶאֱמַר ״עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ״ (בראשית כב ב), וְלֹא מָצִינוּ שֶׁאָמַר לוֹ כְּלוּם זוּלַת מַה שֶּׁהִרְגִּישׁ אַבְרָהָם בְּמַה שֶׁרָאָה עָנָן קָשׁוּר עַל הָהָר, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים כִּי זֶה הָהָר אֲשֶׁר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ. כִּי הֶעֱלִימוֹ ה׳ מִן הַטַּעַם שֶׁיִּתְבָּאֵר (דברים יב ד) בעזה״י. לְכָךְ קְרָאוֹ ״ה׳ יִרְאֶה״, מִלְּשׁוֹן ״אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה״ (בראשית כב ח), כָּךְ אָמַר שֶׁיָּבוֹא הַזְּמַן אֲשֶׁר ה׳ יִרְאֶה וְיִבְחַר בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וּבְאוֹתוֹ זְמַן יֵאָמֵר לַדּוֹרוֹת ״הַיּוֹם בְּהַר ה׳ יֵרָאֶה״, הַיּוֹם וְלֹא קֹדֶם, כִּי עַד הַיּוֹם שֶׁנִּבְחַר לֹא גִּלָּה אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.