עם עלות השחר המלאכים מאיצים בלוט לקום ולקחת את אשתו ואת שתי בנותיו הנמצאות עמו, פן ייספה בעוון העיר. רש״י מבאר ש״ויאיצו״ פירושו מיהרוהו, כתרגומו, ושׁ״הנמצאות״ הן המזומנות לו בבית להצילן. עוד מבאר ש״תספה״ פירושו תהיה כלה, מלשון כליה. אבן עזרא מביא בשם ר׳ יונה שאין לומר ״וכמו עלה השחר״, ומפרש ״ויאיצו״ מלשון דחיקה ומהירות. הפסוק מבטא את דחיפות ההצלה: הזמן אוזל, וההשחתה קרובה, והמלאכים אינם מרפים מלוט כדי להוציאו בעוד מועד מן העיר הנידונה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור
וכמו השחר עלה פסוק זה נכתב לפי שעתיד לומר השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה, להודיע שכל כך המתינו לו המלאכים לשחת הערים בשביל חיבתו של אברהם אבינו. אמר רבי חנינא משיעלה עמוד השחר עד הנץ החמה חמשה מילין שכן כתיב וכמו השחר עלה וכתיב השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה, ומסדום לצוער חמשה מילין.