בְּרֵאשִׁית י״ט · י״ד

חתניו. שְׁתֵּי בָנוֹת נְשׂוּאוֹת הָיוּ לוֹ בָּעִיר:

לוקחי בנותיו. שֶׁאוֹתָן שֶׁבַּבַּיִת אֲרוּסוֹת לָהֶם:

וּנְפַק לוֹט וּמַלֵּיל עִם חַתְנוֹהִי נָסְבֵי בְנָתֵהּ וְאֲמַר קוּמוּ פּוּקוּ מִן אַתְרָא הָדֵין אֲרֵי מְחַבֵּל יְיָ יָת קַרְתָּא וַהֲוָה כִּמְחָיִךְ בְּעֵינֵי חַתְנוֹהִי

לוקחי בנותיו. ב' בנות אחרות היו לו ומתו בסדום והעד הנמצאות:

וַיֵּצֵא לוֹט. אַחַר שֶׁנִּלְאוּ וְהָלְכוּ לָהֶם:

וַיְהִי כִמְצַחֵק בְּעֵינֵי חֲתָנָיו. לְפִי שֶׁאָמַר לָהֶם ״כִּי מַשְׁחִית ה׳ אֶת הָעִיר״ (בראשית יט:יד), הִזְכִּיר שֵׁם שֶׁל רַחֲמִים, עַל כֵּן הָיָה כִּמְצַחֵק בְּעֵינֵיהֶם, כִּי אָמְרוּ: וְכִי שֵׁם שֶׁל רַחֲמִים יַשְׁחִית וִיחַבֵּל? אֲבָל הָאֱמֶת כֵּן הוּא, כִּי רְשָׁעִים מְהַפְּכִים מִדַּת רַחֲמִים לְמִדַּת הַדִּין.