וְלֹא־יִקָּרֵ֥א ע֛וֹד אֶת־שִׁמְךָ֖ אַבְרָ֑ם וְהָיָ֤ה שִׁמְךָ֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֛י אַב־הֲמ֥וֹן גּוֹיִ֖ם נְתַתִּֽיךָ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
כי אב המון גוים. לְשׁוֹן נוֹטָרִיקוֹן שֶׁל שְׁמוֹ; וְרֵי"ש שֶׁהָיְתָה בוֹ בַּתְּחִלָּה, שֶׁלֹּא הָיָה אָב אֶלָּא לַאֲרָם שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ וְעַכְשָׁו אָב לְכָל הָעוֹלָם, לֹא זָזָה מִמְּקוֹמָהּ, שֶׁאַף יוֹ"ד שֶׁל שָׂרַי נִתְרָעֲמָה עַל הַשְּׁכִינָה עַד שֶׁנִּתּוֹסְפָה לִיהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ (במדבר י"ג):
וְלָא יִתְקְרֵי עוֹד יָת שְׁמָּךְ אַבְרָם וִיהֵי שְׁמָךְ אַבְרָהָם אֲרֵי אַב סַגִי עַמְמִין יְהָבִתָךְ
אברהם. תוספות הרי"ש אביר המון גוים, ולא בא השם לחסר משמו אות, כי אם להוסיף
ושרה שם תואר כללי לא כשרי וברוך השם אשר לו נתכנו עלילות שהקדים וצוה אברהם להמול קודם שתהר שרה להיות זרעו קדוש:
וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם. מֵעַכְשָׁיו:
כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ. כִּי עִנְיַן זֶה הַשֵּׁם מַתְחִיל הַיּוֹם, שֶׁכְּבָר נְתַתִּיךָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם, וּלְפִיכָךְ לֹא יִקָּרֵא עוֹד שִׁמְךָ אַבְרָם כְּלָל לְעוֹלָם. וְלֹא כֵּן הָיָה בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל, כִּי אָמְנָם עִקַּר עִנְיַן שֵׁם יִשְׂרָאֵל הָיָה לֶעָתִיד לָבֹא, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ.
ולא יקרא עוד את שמך אברם הקורא לאברהם אברם עובר בעשה לפי שנתלוה עמו בגיות ואין לפרוך מאשר בחרת באברם דהתם קרא הוא דקא מסדר שבחיה דאברהם מאי דהוה מעיקרא ופירוש אשר בחרת בהיות שמו אברם, ושמת שמו אברהם. אבל יעקב חוזר וקוראו יעקב לפי ששמו נתלוה עמו ביהדות ועל ידי שבני אדם קראו שמות לשנים אלו נשתנו שמותיהם אבל יצחק שהקב״ה קראו לו שם כדכתיב וקראת את שמו יצחק שמו לא נשתנה.
והיה שמך אברהם מנהג הוא לשנות שם לאדם כשהוא עולה לגדולה וכן גבי שרה ביעקב ביצחק ביהושע בחנניה מישאל ועזריה. אברם, אברהם אביר המון גוים.
וְלֹא יִקָּרֵא וְגוֹ׳ וְהָיָה שִׁמְךָ וְגוֹ׳. בְּמִדְרַשׁ בְּרֵאשִׁית רַבָּה אָמְרוּ (בראשית רבה מד,ד) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: ״וַיֹּאמֶר אַבְרָם הֵן לִי״, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק: הַמַּזָּל דּוֹחֲקֵנִי וְאוֹמֵר לִי: אַבְרָם, אֵין אַתָּה מוֹלִיד. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כִּדְבָרֶיךָ - אַבְרָם אֵינוֹ מוֹלִיד, אַבְרָהָם מוֹלִיד, שָׂרַי לֹא יָלְדָה, שָׂרָה תֵּלֵד, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. קָשֶׁה, הֲרֵי מָצִינוּ שֶׁיָּלַד אַבְרָהָם אֶת יִשְׁמָעֵאל קֹדֶם שֶׁנִּקְרָא שְׁמוֹ אַבְרָהָם!
עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ ״שָׂרַי לֹא יָלְדָה״ וְכוּ׳, נִדְרַשְׁתִּי לְלֹא שָׁאָלוּ, שֶׁהֲרֵי לֹא טָעַן אֶלָּא אַבְרָם, לֹא הָיָה לוֹ לְהָשִׁיב אֶלָּא ״אַבְרָם״ וְכוּ׳, כִּי שָׂרַי מִי הִזְכִּירָהּ?
וְנִרְאֶה לֶהֱיוֹת שֶׁעִקַּר בָּנִים שֶׁל אַבְרָהָם הֵם אֲשֶׁר תּוֹלִיד לוֹ שָׂרָה, דִּכְתִיב ״כִּי בְיִצְחָק״ וְגוֹ׳ (בראשית כא:יב), וְאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם יָדַע זֶה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ כִּי יִשְׁמָעֵאל אֵינוֹ אֶלָּא בֵּרוּרֵי פְּסֹלֶת שֶׁל יִצְחָק, וְרָאָה בַּמַּזָּל כִּי עִקַּר זַרְעוֹ לֹא יֵצֵא לָעוֹלָם, כִּי מִן הַסְּתָם לֹא יַגִּיד הַמַּזָּל אֶלָּא עַל אִישׁ עִם בַּת זוּגוֹ, וְלָזֶה אָמַר, אַבְרָם אֵינוֹ מוֹלִיד, כִּי לֵידַת יִשְׁמָעֵאל אֵינוֹ לֵידָה, כְּאָמְרוֹ ״כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע״. וּבָזֶה יִתְיַשֵּׁב לָמָּה בִּתְשׁוּבַת ה׳ אֵלָיו הִזְכִּיר שָׂרָה כִּי הִיא עִקַּר לֵידַת אַבְרָהָם.
