רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11ונתתיך לגוים. יִשְׂרָאֵל וֶאֱדוֹם, שֶׁהֲרֵי יִשְׁמָעֵאל כְּבָר הָיָה לוֹ, וְלֹא הָיָה מְבַשְּׂרוֹ עָלָיו:
Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934
בְּרֵאשִׁית י״ז · ו׳
וְהִפְרֵתִ֤י אֹֽתְךָ֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וּנְתַתִּ֖יךָ לְגוֹיִ֑ם וּמְלָכִ֖ים מִמְּךָ֥ יֵצֵֽאוּ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
ה׳ מבטיח להפרות את אברהם במאוד מאוד, לתת אותו לגויים, ושמלכים יצאו ממנו. רש״י מבאר שהמילים ״ונתתיך לגויים״ מכוונות לישראל ולאדום, שהרי ישמעאל כבר היה לאברהם ולא בישר לו כאן עליו. הרמב״ן חולק ומסביר שאין זה נכון שה׳ יבשר לאברהם בשעת ברית המילה על עשו, שאינו מקיים את המילה; ולדעתו ישראל לבדם נקראים כאן ״גויים ועמים״. אונקלוס מתרגם שאברהם יהיה לקהילות, ושמלכים השולטים בעמים יצאו ממנו. הפסוק מדגיש את ההיקף העצום של הבטחת הזרע - לא רק ריבוי מספרי, אלא גם עוצמה מדינית של מלכים ואומות שיצאו מזרעו של אברהם.
מבוסס על רש״י, רמב״ן, אונקלוס · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וְאַפִּישׁ יָתָךְ לַחֲדָא לַחֲדָא וְאֶתְּנִנָךְ לְכִנְשִׁין וּמַלְכִין דְשַׁלִיטִין בְּעַמְמַיָא מִנָךְ יִפְקוּן
Onkelos Genesis
רמב״ן
רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י"ז:ו'), יִשְׂרָאֵל וֶאֱדוֹם, שֶׁהֲרֵי יִשְׁמָעֵאל כְּבָר הָיָה לוֹ וְלֹא הָיָה מְבַשֵּׂר עָלָיו. וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן בְּעֵינַי שֶׁיְּבַשְּׂרֶנּוּ בְּעֵת בְּרִית הַמִּילָה עַל עֵשָׂו, וְהוּא אֵינוֹ מְקַיֵּם הַמִּילָה וְגַם לֹא נִצְטַוָּה עָלֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ בְּסַנְהֶדְרִין (נט), "כִּי בְיִצְחָק", וְלֹא כָּל יִצְחָק. אֲבָל יִשְׂרָאֵל לְבַדָּם יִקָּרְאוּ גּוֹיִם וְעַמִּים, וְכֵן "אַף חֹבֵב עַמִּים" (דברים לג ג), "עַמִּים הַר יִקְרָאוּ" (שם יט), "אַחֲרֶיךָ בִנְיָמִין בַּעֲמָמֶיךָ" (שופטים ה יד). גַּם אַחֲרֵי הֻלֶּדֶת הַשְּׁבָטִים כֻּלָּם אָמַר "גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ" (בראשית ל"ה:י"א), "וּנְתַתִּיךָ לִקְהַל עַמִּים" (בראשית מ"ח:ד'):