בְּרֵאשִׁית י״ז · ט״ו

וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם שָׂרַ֣י אִשְׁתְּךָ֔ לֹא־תִקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ שָׂרָ֑י כִּ֥י שָׂרָ֖ה שְׁמָֽהּ׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ה׳ אומר לאברהם שלא יקרא עוד לאשתו שרי אלא שרה. רש״י מבאר שהשם ״שרי״ משמעו ״שרה לי ולא לאחרים״, ואילו ״שרה״ סתם - שתהא שרה על הכול. חזקוני מביא בשם רבי יהושע בן קרחה שהיו״ד שנטל ה׳ משרי נחלקה לשניים, חציה לאברהם וחציה לשרה. הכלי יקר מסביר שכל יו״ד היא תואר לזכר, וכיוון ששרה היתה עקרה כזכרים שאינם יולדים, ניתנה לה עתה ה״א במקום יו״ד, שכל ה״א היא תואר לנקבה, להורות שמעתה תהיה יולדת. שינוי שמה של שרה מקביל לשינוי שם אברהם ומבטא את המעבר שלה מאישה פרטית לאם האומה כולה.
מבוסס על רש״י, חזקוני, כלי יקר, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

לא תקרא את שמה שרי. דְּמַשְׁמַע שָׂרַי, לִי וְלֹא לְאַחֵרִים, כי שרה סְתָם שְׁמָהּ, שֶׁתְּהֵא שָׂרָה עַל כֹּל (ברכות י"ג):

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲמַר יְיָ לְאַבְרָהָם שָׂרַי אִתְּתָךְ לָא תִקְרֵי יָת שְׁמַהּ שָׂרָי אֲרֵי שָׂרָה שְׁמַהּ

Onkelos Genesis

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

שרי כי שרה שמה אמר רבי יהושע בן קרחה יו״‎ד שנטל הקב״‎ה משרי נחלק לשניים חציו לאברהם וחציו לשרה.

Chizkuni

כלי יקר

רבי שלמה אפרים מלונצ׳יץ · המאה ה־16

לֹא תִקְרָא שְׁמָהּ שָׂרַי. לְפִי שֶׁכָּל יוֹ״ד תֹּאַר לְזָכָר, וּמָצִינוּ לָשׁוֹן זֶה בְּזָכָר שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ה טו) וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשׂכָר, לְפִי שֶׁהָיְתָה עֲקָרָה כִּזְכָרִים לֹא יוֹלְדִים, וְעַכְשָׁיו נִתַּן לָהּ הֵ״א בִּמְקוֹם יוֹ״ד, כִּי כָל הֵ״א תֹּאַר לִנְקֵבָה לְהוֹרוֹת שֶׁמֵּעַתָּה תִּהְיֶה נְקֵבָה יוֹלֶדֶת. וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לַיּוֹ״ד תַּרְעֹמֶת לוֹמַר שֶׁנֶּעֱקַר מִן הַתּוֹרָה חֲצִי מִסְפָּרָהּ, עַל כֵּן הוֹסִיף הֵ״א לְאַבְרָהָם לְהַשְׁלִיטוֹ עַל כָּל הֲמוֹן גּוֹיִם וְעַל חֲמִשָּׁה רָאשֵׁי אֵבָרִים. וּלְדַעַת חַכְמֵי הַקַּבָּלָה יֵשׁ בַּהֵ״א כֹּחַ הַתּוֹלָדָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מז כג) ״הֵא לָכֶם זֶרַע״, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר (בראשית ל ב) ״הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי״ וְגוֹ׳. וְזֶהוּ טַעַם לִשְׁנֵי הַהֵ״א שֶׁל בִּלְהָה. עַל כֵּן נִתְּנוּ כָּאן שְׁנֵי הַהֵ״א, אַחַת לְאַבְרָהָם וְאַחַת לְשָׂרָה. וְנִלְקְחָה הַהֵ״א מִן שָׂרָה לְאַבְרָהָם, לְהוֹרוֹת שֶׁזְּכוּת שֶׁל שָׂרָה גָּרַם לָהֶם לְתוֹלָדָה זוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (בראשית ל ג) ״וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה״, בִּזְכוּת שֶׁהִכְנִיסָה צָרָתָהּ לְבֵיתָהּ. וְאִם כֵּן זְכוּתָהּ שֶׁל שָׂרָה גָּרַם לְאַבְרָהָם שֶׁיּוֹלִיד. דָּבָר אַחֵר, לְכָךְ נִתַּן לָהֶם הַהֵ״א, כִּי בְּהֵ״א בָּרָא ה׳ אֶת הָעוֹלָם, וְלֹא לְתֹהוּ בְרָאָהּ כִּי אִם לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ, עַל כֵּן תִּהְיֶה הַהֵ״א סִבָּה לְתוֹלְדוֹתָם לְצֹרֶךְ יִשּׁוּב הָעוֹלָם. וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר (בראשית יב ב) ״וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ״, בְּתוֹסֶפֶת ה״א, רֶמֶז שֶׁיּוֹסִיף הֵ״א עַל שְׁמוֹ, וּבְסִבָּה זוֹ ״אֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל״.

Vocalized Edition