בְּרֵאשִׁית י״ז · ט״ז

וברכתי אותה. וּמַה הִיא הַבְּרָכָה? שֶׁחָזְרָה לְנַעֲרוּתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר הָיְתָה לִּי עֶדְנָה (בר' י"ח):

וברכתיה. בַּהֲנָקַת שָׁדַיִם כְּשֶׁנִּצְרְכָה לְכָךְ בְּיוֹם מִשְׁתֶּה שֶׁל יִצְחָק, שֶׁהָיוּ מְרַנְּנִין עֲלֵיהֶם שֶׁהֵבִיאוּ אֲסוּפִי מִן הַשּׁוּק וְאוֹמְרִים בְּנֵנוּ הוּא, וְהֵבִיאָה כָל אַחַת בְּנָה עִמָּהּ וּמֵנִקְתָּהּ לֹא הֵבִיאָה, וְהִיא הֵנִיקָה אֶת כֻּלָּם; הוּא שֶׁנֶּאֱמַר הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה, בְּ"ר רְמָזוֹ בְּמִקְצָת:

וֶאֱבָרֵךְ יָתַהּ וְאַף אֶתֵּן מִנַהּ לָךְ בָּר וֶאֱבָרֲכִנַהּ וּתְהֵי לְכִנְשִׁין מַלְכִין דְשַׁלִּיטִין בְעַמְמַיָּא מִנַהּ יְהוֹן

וגם נתתי. כמו "נתתי כסף השדה" (בראשית כג יג) והנה שניהם על לשון עבר במקום עתיד:

וּבֵרַכְתִּיהָ. בַּהֵרָיוֹן וּבַלֵּידָה וּבְגִדּוּל הַבֵּן שֶׁלֹּא בְּצַעַר, הֵפֶךְ קִלְלַת חַוָּה בְּאָמְרוֹ "בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָּנִים" (בראשית ג:טז). וְאָמַר שֶׁשָּׂרָה תַּהַר, תּוֹלִיד וּתְגַדֵּל אֶת בְּנָהּ שֶׁלֹּא בְּצַעַר, כְּאָמְרָם "אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם" (ישעיהו כט:כב) שֶׁפְּדָאוֹ מִצַּעַר גִּדּוּל בָּנִים.