רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11יליד בית. שֶׁיְּלָדַתּוּ הַשִּׁפְחָה בַּבַּיִת:
מקנת כסף. שֶׁקְּנָאוֹ מִשֶּׁנּוֹלַד:
Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934
בְּרֵאשִׁית י״ז · י״ב
וּבֶן־שְׁמֹנַ֣ת יָמִ֗ים יִמּ֥וֹל לָכֶ֛ם כׇּל־זָכָ֖ר לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֙סֶף֙ מִכֹּ֣ל בֶּן־נֵכָ֔ר אֲשֶׁ֛ר לֹ֥א מִֽזַּרְעֲךָ֖ הֽוּא׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
ה׳ קובע שכל זכר יימול בגיל שמונה ימים, לדורות, בין יליד בית ובין מקנת כסף מבן נכר שאינו מזרעו של אברהם. רש״י מבאר ש״יליד בית״ הוא מי שילדה השפחה בבית, ו״מקנת כסף״ הוא עבד שנקנה לאחר שנולד. אבן עזרא מסביר את מבנה הפסוק: כל מי שהוא מזרעכם וכן יליד בית או מקנת כסף - כולם ימולו. הפסוק קובע את המועד המדויק של המילה - היום השמיני - ואת היקפה, הכולל לא רק את בני המשפחה אלא גם את העבדים שבבית. בכך נעשית המילה סימן המקיף את כל בני ביתו של אברהם, ולא רק את צאצאיו הביולוגיים הישירים.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וּבַר תְּמַנְיָא יוֹמִין יִתְגְזַר (יִגְזַר) לְכוֹן כָּל דְכוּרָא לְדָרָתֵיכוֹן יְלִידֵי בֵּיתָא וּזְבִינֵי כַּסְפָּא מִכֹּל בַּר עַמְמִין דְלָא מִבְּנָךְ הוּא
Onkelos Genesis
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12ימול לכם. מבנין נפעל וכן המול ימול ומה טעם לאמר המול ימול יליד ביתך פעם שנית, וכן הפירוש, ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר, כל מי שהוא לכם מזרעכם גם כן יליד בית או מקנת כסף ואתה אברהם המול ימול יליר ביתך ומקנת כספך היום, ואם הם גדולים:
Piotrkow, 1907-1911