בְּרֵאשִׁית י״ז · י״ג

הִמּ֧וֹל ׀ יִמּ֛וֹל יְלִ֥יד בֵּֽיתְךָ֖ וּמִקְנַ֣ת כַּסְפֶּ֑ךָ וְהָיְתָ֧ה בְרִיתִ֛י בִּבְשַׂרְכֶ֖ם לִבְרִ֥ית עוֹלָֽם׃

במילים פשוטות

ה׳ חוזר ומצווה שיימול יליד הבית ומקנת הכסף, ותהיה הברית בבשרם לברית עולם. רש״י מבאר שכאן כפל ה׳ את הציווי ולא אמר ״לשמונה ימים״, כדי ללמד שיש יליד בית שנימול לאחר שמונה ימים, כפי שמפורש במסכת שבת. הספורנו מסביר ש״בבשרכם״ - הבשר הוא כינוי לאבר התולדה בלשון הקודש, ובהיות אות הברית באבר המסבב את המשך המין, הוא מורה על נצחיות הברית והמשכה בבנים. חזקוני מוסיף ש״המול ימול״ רומז למילה ופריעה. הפסוק מדגיש את הממד הנצחי של הברית: היא נחקקת בבשר ונמשכת מדור לדור, כאות קבוע שאינו נמחק.
מבוסס על רש״י, ספורנו, חזקוני, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

המול ימול יליד ביתך. כָּאן כָּפַל עָלָיו וְלֹא אָמַר לִשְׁמוֹנָה יָמִים לְלַמֶּדְךָ שֶׁיֵּשׁ יְלִיד בַּיִת נִמּוֹל לְאַחַר שְׁמוֹנָה יָמִים (ס"א לְאֶחָד) כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (דף קל"ה ב'):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

אִתְגַזָרָא יִתְגַזְרוּן (נ''י מִגְזַר יִגְזַר) יְלִיד בֵּיתָךְ וּזְבִין כַּסְפָּךְ וּתְהֵי קְיָמִי בְּבִשְׂרֵיכוֹן לִקְיָם עָלָם

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

בִּבְשַׂרְכֶם. בָּשָׂר הוּא כִּנּוּי לְאֵבֶר הַתּוֹלָדָה בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, כְּמוֹ "גִּדְלֵי בָשָׂר" (יחזקאל טז:כו), "זָב מִבְּשָׂרוֹ" אוֹ "הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ מִזּוֹבוֹ" (ויקרא טו:ב-ג) וְזוּלָתָם. וְזֶה כִּי בִּהְיוֹת אוֹת הַבְּרִית בָּזֶה הָאֵבֶר הַמְסַבֵּב נִצְחִיּוּת בַּמִּין, יוֹרֶה עַל הַנִּצְחִיּוּת הַמְכֻוָּן בַּבְּרִית, וּבִהְיוֹתוֹ אֵבֶר הַתּוֹלָדָה יוֹרֶה הָאוֹת אֲשֶׁר בּוֹ עַל הֶמְשֵׁךְ הַבְּרִית עַל הַבָּנִים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

המול ימול מילה ופריעה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל