בְּרֵאשִׁית י״ז · י״א

ונמלתם. כְּמוֹ וּמַלְתֶּם, וְהַנּוּ"ן בּוֹ יְתֵרָה לִיסוֹד הַנּוֹפֵל בּוֹ לִפְרָקִים, כְּגוֹן נ' שֶׁל נוֹשֵׁךְ ונ' שֶׁל נוֹשֵׂא, וּנְמַלְתֶּם, כְּמוֹ וּנְשָׂאתֶם; אֲבָל יִמּוֹל לְשׁוֹן יִפָּעֵל, כְּמוֹ יֵעָשֶׂה, יֵאָכֵל:

וְתִגְזְרוּן יָת בִּשְׂרָא דְעָרְלָתְכוֹן וּתְהֵי (נ''י וּתְהֵא) לְאָת קְיָם בֵּין מֵימְרִי וּבֵינֵיכוֹן

ונמלתם כמו ושמרתם, והנו"ן שרש וכן לא ידון רוחי (בראשית ו, ג) עם "נִדְנֶה" (דניאל ז טו):

לְאוֹת בְּרִית. זִכָּרוֹן תְּמִידִי לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, בִּהְיוֹתוֹ כְּחוֹתָם הָאָדוֹן בְּעַבְדּוֹ.

ונמלתם להביא מי שלא מלוהו בקטנותו שימול עצמו.

והיה לאות ברית. בדבר הזה יהיו ניכרים עבדי.