בְּרֵאשִׁית י״ז · י׳

זֹ֣את בְּרִיתִ֞י אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֗וּ בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶ֑יךָ הִמּ֥וֹל לָכֶ֖ם כׇּל־זָכָֽר׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ה׳ מפרש מהי הברית שיש לשמור: המילה של כל זכר. רש״י מבאר ש״ביני וביניכם״ מכוון לאותם שחיים עכשיו, ו״ובין זרעך אחריך״ לעתידים להיוולד, ושהמילה ״המול״ פירושה ״להימול״. אבן עזרא מסביר באותה רוח שהמילה ״המול״ היא שם הפועל. זהו הפסוק שמגדיר במפורש את סימן הברית - מצוות המילה - ומטיל אותה על כל זכר בזרעו של אברהם. הברית שנזכרה עד כה במונחים כלליים מקבלת כאן את ביטויה המעשי והגופני: חתימת הברית בבשר, המבדילה את זרעו של אברהם ומסמנת את קבלת עולה של הברית לדורות.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ביני וביניכם וגו'. אוֹתָם שֶׁל עַכְשָׁו:

ובין זרעך אחריך. הָעֲתִידִין לְהִוָּלֵד:

המול. כְּמוֹ לְהִמּוֹל, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר עֲשׂוֹת, כְּמוֹ לַעֲשׂוֹת:

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

דָא קְיָמִי דִי תִטְרוּן בֵּין מֵימְרִי וּבֵינֵיכוֹן וּבֵין בְּנָיךְ בַּתְרָךְ מִגְזַר לְכוֹן כָּל דְכוּרָא

Onkelos Genesis

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ומלת המול לכם. כמו להמול והוא שם הפועל מהפעלים השניים הנראים כמו וימל את בשר ערלתם (בראשית יז כג), ומשקלו להכון:

Piotrkow, 1907-1911