הכתוב מונה שוב את ארבעת המלכים, כדרלעמר מלך עילם, תדעל מלך גויים, אמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר, ומסכם: ארבעה מלכים את החמישה. רש״י מדייק מן הביטוי שאף על פי שהיו הארבעה מעטים כנגד החמישה, ניצחו המעטים, להודיע שגיבורים היו, ואף על פי כן לא נמנע אברהם מלרדוף אחריהם. אבן עזרא מבאר ש״את כדרלעמר״ פירושו עם כדרלעמר. כך מדגיש הכתוב את עוצמתם של ארבעת המלכים, שהכניעו חמישה מלכים. הדגשה זו נועדה להבליט בהמשך את גבורתו ואת ביטחונו של אברם, שלא נרתע מלרדוף אחר צבא מנצח וחזק זה כדי להציל את לוט.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור
