וַיֵּצֵ֨א מֶֽלֶךְ־סְדֹ֜ם וּמֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֗ה וּמֶ֤לֶךְ אַדְמָה֙ וּמֶ֣לֶךְ (צביים) [צְבוֹיִ֔ם] וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִוא־צֹ֑עַר וַיַּֽעַרְכ֤וּ אִתָּם֙ מִלְחָמָ֔ה בְּעֵ֖מֶק הַשִּׂדִּֽים׃

חמשת מלכי הככר יוצאים לקרב, מלך סדום, מלך עמורה, מלך אדמה, מלך צבויים ומלך בלע היא צוער, ועורכים מלחמה נגד הארבעה בעמק השדים. אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו, ומתאר את יציאת המלכים ועריכת הקרב. הפסוק מתאר את המפגש בין שתי הקואליציות: חמשת המלכים המקומיים יוצאים להגן על עצמם מפני הפולשים, ועורכים מולם מערכה בעמק השדים. לאחר תיאור מסע הכיבושים הארוך של כדרלעמר, מגיע כאן הרגע שבו מתייצבים מולו המלכים שמרדו בו, והקרב המכריע עומד להתחיל.