וְלֹא־נָשָׂ֥א אֹתָ֛ם הָאָ֖רֶץ לָשֶׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו כִּֽי־הָיָ֤ה רְכוּשָׁם֙ רָ֔ב וְלֹ֥א יָֽכְל֖וּ לָשֶׁ֥בֶת יַחְדָּֽו׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
ולא נשא אתם. לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לְהַסְפִּיק מִרְעֶה לְמִקְנֵיהֶם, וְלָשׁוֹן קָצָר הוּא, וְצָרִיךְ לְהוֹסִיף עָלָיו, כְּמוֹ וְלֹא נָשָׂא אוֹתָם מִרְעֵה הָאָרֶץ, לְפִיכָךְ כָּתַב וְלֹא נָשָׂא בִּלְשׁוֹן זָכָר:
וְלָא סוֹבָרַת יָתְהוֹן אַרְעָא לְמִיתַב כַּחֲדָא אֲרֵי הֲוָה קִנְיָנְהוֹן סַגִּי וְלָא יְכִילוּ לְמִיתַּב כַּחֲדָא
יחדו. לשון שנים, ורבים, "ויענו כל העם יחדו" (שמות יט ח), והיא מלה זרה, ואין פירושו כמו יחד, רק כמו יחיד:
וְלֹא נָשָׂא אוֹתָם הָאָרֶץ. מִרְעֵה הָאָרֶץ לֹא הָיָה מַסְפִּיק לִשְׁנֵיהֶם, לְפִיכָךְ:
ולא נשא אתם. מצינו גם במקום אחר ארץ לשון זכר ״יסוב כל הארץ כערבה״ (זכריה יד,י). ״בעברת ה׳ צבאות נעתם ארץ״ (ישעיה ט,יח). ובפסוק אחר אנדרוגינוס, ״אבל אומללה ארץ״ (ישעיה לג,ט)
כי היה רכושם רב. ודבר זה גרם מריבה.
