כאשר בא אברם מצרימה, רואים המצרים את שרה כי יפה היא מאוד. רש״י מדייק מדוע נאמר ״כבוא אברם״ ולא ״כבואם״, ולומד מכאן שאברם הטמין את שרה בתיבה כדי להסתירה, ורק כאשר תבעו ממנו המצרים לשלם מכס פתחו את התיבה וראו אותה. ספורנו מוסיף שכל המצרים נתנו בה עיניהם, בדיוק כפי שחשש אברם. כך מתגלה יופייה של שרה למצרים למרות ניסיונו של אברם להסתירה, והחשש שהביע קודם לכן מתחיל להתממש. הפסוק מדגיש עד כמה גדול היה יופייה, שמשך את תשומת לבם של כל רואיה.