בְּרֵאשִׁית י״א · א׳

שפה אחת. לְשׁוֹן הַקֹּדֶש:

ודברים אחדים. בָּאוּ בְעֵצָה אַחַת וְאָמְרוּ לֹא כָּל הֵימֶנּוּ שֶׁיָּבֹר לוֹ אֶת הָעֶלְיוֹנִים, נַעֲלֶה לָרָקִיעַ וְנַעֲשֶׂה עִמּוֹ מִלְחָמָה. דָּבָר אַחֵר עַל יְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם. דָּבָר אַחֵר וּדְבָרִים אֲחָדִים - אָמְרוּ אַחַת לְאֶלֶף ותרנ"ו שָׁנִים הָרָקִיעַ מִתְמוֹטֵט כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה בִּימֵי הַמַּבּוּל, בֹּאוּ וְנַעֲשֶׂה לוֹ סְמִיכוֹת (ב"ר):

וַהֲוָה כָל אַרְעָא לִישָׁן חָד וּמַמְלָל חָד

שפה אחת. בפתח קטן תחת האל"ף כשהוא מוכרת, ואם הוא נסמך יבא בפתח גדול ובספר הדקדוק בארתי למה חסר דל"ת אחת והפלגה היתה נראת משקו, הדעת כי אחר מאת שנה אחר המבול היתה ונקרא פלג כי בעת הולדו נפלגה הארץ כתרגום ארמית חצי וכמוהו פלגי מים (תהלים א ג), הם חלקי המים שהנהר יחולק וכן "אי כבוד" (ש"א ד כא) גם "עמנואל" (ישעי' ז יד) שהוא בן הנביא גם דברי סדר עולם נכונים ועליו נסמוך ואם כן הוא היה אברהם מבוני המגדל ואל תתמה, כי נח ושם הי' שם, כי לא מת שם, עד שהיה יעקב אבינו בן חמשים שנה ויותר וטעם שפה אחת לשון אחת, והקרוב אלי שהיה לשון הקדש ושם אדם וחוה, וקין גם שת ופלג לעדים,

וטעם דברים אחדים בעבור שימצא היום בכל לשון דברים שלא יבינום כל אנשי הלשון ובימים ההם דברי חכם וכסיל היו אחדים והם רבים מגזרת אחד

וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים. נִרְאִין הַדְּבָרִים שֶׁכָּל מַעֲשֵׂה הַפַּלָּגָה הוּא עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין עא:) ״כִּנּוּס לָרְשָׁעִים רַע לָהֶם וְרַע לָעוֹלָם, פִּזּוּר לָרְשָׁעִים טוֹב לָהֶם וְטוֹב לָעוֹלָם״, וּבַצַּדִּיקִים הַכֹּל בְּהֵפֶךְ זֶה. לְפִי שֶׁהָרְשָׁעִים עַל יְדֵי כִּנּוּסָם יַחְשְׁבוּ בֵּינֵיהֶם עֵצוֹת רָעוֹת עַל אֲחֵרִים, נוֹסָף עַל זֶה יִמָּשְׁכוּ בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי רִיבוֹת וּמַחֲלוֹקוֹת וּשְׂנָאוֹת, וְזֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאוֹת הַמְּצוּיוֹת בֵּין הַכִּתּוֹת אֲשֶׁר כָּל מַעֲשֵׂיהֶם לֹא לְשֵׁם שָׁמַיִם, כִּי אִם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת לָהֶם שֵׁם בָּאָרֶץ. וְעִקַּר הַסִּבָּה לָזֶה, שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד מֵהֶם תַּכְלִית חִיצוֹנִי, חָלוּק לִבָּם זֶה מִזֶּה, כִּי זֶה יִתְאַוֶּה לְעֹשֶׁר וְכָבוֹד, וְזֶה לְרֹב מַאֲכָל, וְזֶה לְרֹב מִשְׁגָּל, וְזֶה יֹאמַר ״נַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם״ וְרוֹצֶה לִהְיוֹת גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ. וּמִתּוֹךְ כָּךְ הַמְּרִיבָה מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה, הֵן מִן הַצַּד שֶׁאֵין לָהֶם תַּכְלִית אֶחָד, כִּי הַדְּרָכִים הָרָעִים הֵם רַבִּים, וְהַדֶּרֶךְ הַטּוֹב אֵינוֹ כִּי אִם אֶחָד, הֵן מִצַּד שֶׁכָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ חֵפֶץ וְרָצוֹן לִהְיוֹת בְּמַעֲלָה וְיֶתֶר שְׂאֵת עַל זוּלָתוֹ. וּמִדָּה זוֹ הֲלֹא הִיא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמֵּנוּ. עַל כֵּן פִּזּוּר כִּתּוֹת אֵלּוּ טוֹב מֵהַקִּבּוּץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים צב י) ״יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן״. אֵין טוֹב כִּי אִם לִתֵּן רֶוַח בֵּין הַדְּבֵקִים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם נה י) ״בַּלַּע ה׳ פַּלַּג לְשׁוֹנָם, כִּי רָאִיתִי חָמָס וְרִיב בָּעִיר״.

אֲבָל הַצַּדִּיקִים כִּנּוּסָם טוֹב, כִּי הַתַּכְלִית מְאַחֲדָם, כִּי אֵין לָהֶם כִּי אִם תַּכְלִית אֶחָד, וְהָיוּ לַאֲחָדִים עַל יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיט קסה) ״שָׁלוֹם רָב לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ״, אֲבָל לֹא לְאוֹהֲבִים הַתַּכְלִית הַחִיצוֹנָה בְּעֶצֶם וְרִאשׁוֹנָה. וְזֶה טַעַם הַפַּלָּגָה, כִּי מִתְּחִלָּה הָיוּ כֻּלָּם שָׂפָה אַחַת וּדְבָרִים אֲחָדִים וְהָיָה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וְחָשְׁשׁוּ הֵמָּה פֶּן עַל יְדֵי שֶׁיִּתְרַבּוּ בָאָרֶץ יִתְפַּזְּרוּ, כִּי לֹא תִשָּׂא אוֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו בְּמָקוֹם אֶחָד, וְיָבֹאוּ לִידֵי מִלְחָמוֹת, כִּי תָּמִיד מִלְחָמָה מְצוּיָה בֵּין יוֹשְׁבֵי מְדִינָה זוֹ לְיוֹשְׁבֵי מְדִינָה אַחֶרֶת. עַל כֵּן אָמְרוּ הִנֵּה עַכְשָׁיו אֲנַחְנוּ עַם אֶחָד שָׂפָה אַחַת, וְיֵשׁ לָחוּשׁ פֶּן נָפוּץ בְּהֶכְרֵחַ אִישׁ מֵעַל רֵעֵהוּ וְתִפָּסֵק הָאַחְוָה מִבֵּינֵינוּ, לְפִיכָךְ נִבְנֶה מִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם, כִּי בְּנוֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁכָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ חֵשֶׁק וְרָצוֹן לָבֹא לָדוּר בְּעִיר גְּדוֹלָה, מְקוֹם קִבּוּץ אֲנָשִׁים רַבִּים, וְאָז נִהְיֶה לְעַם אֶחָד וְלֹא נָפוּץ אִישׁ מֵעַל אָחִיו. וּבֶאֱמֶת אִלּוּ לֹא הָיוּ אוֹמְרִים ״וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם״, הֵטִיבוּ אֶת אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ, וְהָיוּ בָּאִים עַד תַּכְלִית הַשָּׁלוֹם מִצַּד מִגְדָּל זֶה. אָמְנָם בְּאָמְרָם ״וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם״, גִּלּוּ כָּל מְזִמּוֹת לְבָבָם, כִּי כַּוָּנָתָם שֶׁיֵּצֵא שְׁמָם בָּעוֹלָם וְיִקָּרְאוּ בִּשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת אַנְשֵׁי הַמַּעֲלָה, וְהָיָה גָּלוּי לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהֵם מְבַקְשִׁים לִקְנוֹת שֵׁם בָּעוֹלָם, יָבֹאוּ אֶל הַהֵפֶךְ אֲשֶׁר חָשָׁבוּ.

לְפִיכָךְ ״וַיֹּאמֶר ה׳ הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת״ וְגוֹ׳ (בראשית יא, ו), יֹאמַר ה׳ כִּי בִּמְזִמּוֹת זוּ אֲשֶׁר חָשָׁבוּ הֵמָּה טוֹעִים בְּעַצְמָם, וְיִפְּלוּ בִּרְשֶׁת הַדָּבָר אֲשֶׁר הֵמָּה בּוֹרְחִים מִמֶּנּוּ, כִּי הֵמָּה חוֹשְׁבִים שֶׁעַל יְדֵי שֶׁיִּתְפַּזְּרוּ יִתְחַלְּקוּ לְאֻמּוֹת רַבּוֹת וְיִפָּסֵק חוּט הַשָּׁלוֹם, כִּי יָבֹאוּ לִידֵי מִלְחָמוֹת רַבּוֹת, וְעַל יְדֵי שֶׁיָּדוּרוּ בְּמָקוֹם אֶחָד יִהְיוּ לְעַם אֶחָד, וְיִהְיֶה הַשָּׁלוֹם מְתַוֵּךְ בֵּינֵיהֶם. הַנִּיחָא אִם לֹא הָיוּ אוֹמְרִים ״וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם״ (בראשית יא, ד). אָמְנָם בְּאָמְרָם דָּבָר זֶה, יָרַד ה׳ לְסוֹף דַּעְתָּם כִּי יִהְיֶה הַכֹּל בְּהֵפֶךְ מִמָּה שֶׁחָשְׁבוּ. וְאַדְרַבָּה, יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד, וְאֵימָתַי? כְּשֶׁהוּא מְפֻזָּר וּמְפֹרָד, שֶׁאֵין לְשׁוּם אֶחָד עֵסֶק עִם חֲבֵרוֹ, אָז יִהְיֶה לְעַם אֶחָד. אֲבָל אִם יִתְקַבְּצוּ כֻלָּם לְמָקוֹם אֶחָד לִבְרֹחַ מִן הַמִּלְחָמָה שֶׁל אֻמָּה בְּאֻמָּה, אָז יִפְּלוּ בְּמִלְחָמָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ, וְהוּא מִלְחָמָה פְּנִימִית, חֶרֶב אִישׁ בְּרֵעֵהוּ, כִּי כִּנּוּס לָרְשָׁעִים רַע לָהֶם. וּמֵאַחַר שֶׁאָמְרוּ ״וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם״, אִם כֵּן כָּל אֶחָד יִרְצֶה לְהִשְׁתָּרֵר עַל חֲבֵרוֹ וְלִהְיוֹת גָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ, כִּי זֶה מָצוּי בֵּין הַכִּתּוֹת הָעוֹשִׂים כָּל מַעֲשֵׂיהֶם לְמַעַן סַפֵּר שְׁמָם. עַל כֵּן טוֹב לְפַזְּרָם וּלְמָנְעָם מִבִּנְיָן זֶה. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיֹּאמֶר ה׳ הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם״, כִּי עַכְשָׁו, אַחַר שֶׁהֵמָּה מְפֻזָּרִים קְצָת, אָז הֵם עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת, כִּי כָּל אֶחָד אָמַר ״הֵן״ עַל מָה שֶׁיֹּאמַר חֲבֵרוֹ ״הֵן״, וְ״לָאו״ עַל מָה שֶׁיֹּאמַר חֲבֵרוֹ ״לָאו״, שֶׁאֵין כָּל כָּךְ קִנְאָה וְתַחֲרוּת בֵּינֵיהֶם, אַחַר שֶׁלֹּא רָדְפוּ עֲדַיִן אַחַר קְנִיַּת הַשֵּׁם. ״וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת״ (בראשית יא, ו) זֶה הַמִּגְדָּל, יִהְיֶה הַתְחָלָה אֶל הַדָּבָר אֲשֶׁר הֵמָּה חוֹשְׁבִים לְהִמָּלֵט מִמֶּנּוּ, וְיִהְיֶה הֵפֶךְ כַּוָּנָתָם. וְיִהְיֶה הַתְחָלָה שֶׁיַּעֲשׂוּ מָה שֶׁלֹּא עָשׂוּ לִפְנֵי זֶה, כִּי קֹדֶם זֶה הָיָה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וְעַכְשָׁו יִהְיֶה יַד אִישׁ בְּרֵעֵהוּ, מִצַּד הַמִּנּוּיִים וְהַשְּׂרָרוֹת אֲשֶׁר כָּל יוֹשְׁבֵי עִיר גְּדוֹלָה צְרִיכִין לָהֶם, כִּי זוּלָתָם אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בָּלָעוּ. וּמֵאַחַר שֶׁרְצוֹנָם לַעֲשׂוֹת לָהֶם שֵׁם, אִם כֵּן כָּל אֶחָד יִרְצֶה לִהְיוֹת מוֹשֵׁל וְשַׂר בָּעִיר גְּדוֹלָה זוֹ, כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא שְׁמוֹ בְּכָל הָעוֹלָם, וְעַל יְדֵי זֶה יִתְרַבּוּ בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי רִיבוֹת, כָּאָמוּר.

וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. אֵין פֵּרוּשׁוֹ בִּלְשׁוֹן תְּמִיהָה, אֶלָּא בֶּאֱמֶת אָמַר כֵּן, יַעַן כִּי הֵמָּה חָשְׁבוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲמַד קִיּוּם אֶל הַשָּׁלוֹם, גַּם אֲנִי חוֹשֵׁב כֵּן, אָמְנָם בְּסִבָּה הַפְכִּית מִמַּה שֶׁחָשְׁבוּ. הֵמָּה חָשְׁבוּ לְהַעֲמִיד הַשָּׁלוֹם עַל יְדֵי כִּנּוּסָם, בְּחָשְׁבָם כִּי כִּנּוּסָם טוֹב לָהֶם, וַאֲנִי רוֹאֶה לְהַעֲמִיד הַשָּׁלוֹם עַל יְדֵי הַפִּזּוּר, כִּי הַפִּזּוּר טוֹב לָהֶם מִן הַקִּבּוּץ. לְפִיכָךְ ״הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם״ (בראשית יא:ז), כִּי עַל יְדֵי זֶה יִתְפַּזְּרוּ בְּהֶכְרֵחַ, וְאָז טוֹב לָהֶם וּלְכָל הָעוֹלָם, כִּי לְעוֹלָם אֵין שָׁלוֹם בֵּין אֲנָשִׁים אֲשֶׁר כָּל מְגַמַּת פְּנֵיהֶם לַעֲשׂוֹת לָהֶם שֵׁם בָּאָרֶץ, וּבְנֵי עַמֵּנוּ יוֹכִיחוּ.

וְרז״ל אָמְרוּ, (תנחומא נח יח) שֶׁאָמְרוּ לֹא כָּל הֵימֶנּוּ שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָעֶלְיוֹנִים כוּ׳, הוֹרוּ בָּזֶה עַד הֵיכָן יַגִּיעַ דַּעַת אַנְשֵׁי הַשֵּׁם, עַד אֲשֶׁר אֲפִלּוּ שְׁכִינָה אֵינָהּ חֲשׁוּבָה כְּנֶגְדּוֹ. כִּי מִתְּחִלָּה לְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ לְבַקֵּשׁ לוֹ גְדוֹלוֹת, וְאַחַר כָּךְ שַׁתּוּ גַם בַּשָּׁמַיִם פִּיהֶם לַחֲלֹק עַל מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל. וְעַתָּה בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה פְּחוּתָה מִדָּה זוֹ, הֲלֹא הִיא הַמַּחֲרֶבֶת שְׁנֵי בָּתֵּי מִקְדָּשִׁים וּמְסַבֶּבֶת אִחוּר בִּנְיַן הַבַּיִת הַשְּׁלִישִׁי, עַד אֲשֶׁר יָסִיר מִתּוֹכֵנוּ עַלִּיזֵי הַגַּאֲוָה וְיִשָּׁאֵר עַם עָנִי וָדָל וְחָסוּ בְשֵׁם ה׳ (צפניה ג יב).

וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וְגוֹ׳. יֵשׁ לָתֵת לֵב לָתוּר בְּעִנְיַן דּוֹר הַפַּלָּגָה מַה הִיא דַּעְתָּם בִּבְנוֹת הָעִיר וְהַמִּגְדָּל, שֶׁאִם טַעְמָם הוּא בִּפְרָט מִפְּרָטֵי הַכְּפִירָה לֹא נוֹדַע אוֹפֶן הַכְּפִירָה, גַּם לֹא הָיָה ה׳ מַסְפִּיק לְהַעֲנִישָׁם בְּהָפִיץ אוֹתָם לְבַד, וְעוֹד צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כִּי חָס וְשָׁלוֹם כִּמְעַט יָבֹא הַטּוֹעֶה לִטְעוֹת בָּהּ, וְעוֹד מַה הוּא כַּוָּנַת הַכָּתוּב שֶׁכָּתַב לָנוּ עִנְיַן בִּנְיַן הָעִיר בַּפְּרָטִים הַמְגֻנִּים, וַהֲלֹא אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי מֵרְצוֹן ה׳ הָיָה שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בְּבִנְיַן הָעוֹלָם.

וְאֶפְשָׁר כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁכַּאֲשֶׁר בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלָמוֹ בְּרָאוֹ שֶׁיִּהְיֶה שְׁלִישׁ יִשּׁוּב וּשְׁלִישׁ מִדְבָּר, וְתִמְצָא הֵן הַיּוֹם כַּמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁל יִשּׁוּב שֶׁאִם תִּסְמֹךְ אוֹתָם אַחַת אֶל אַחַת לֹא יִהְיֶה אֲפִלּוּ חֵלֶק מִמֵּאָה בִּשְׁלִישׁ יִשּׁוּב הַנִּזְכָּר וְיִהְיֶה הַכֹּל מִדְבָּר. אֶלָּא לֶהֱיוֹת שֶׁהָעֲיָרוֹת וְהַכְּרַכִּים בֵּין עִיר לְעִיר חֵלֶק קָרוֹב וּבְנֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִים וְשָׁבִים מִזּוֹ לָזוֹ, בָּזֶה יֵחָשֵׁב הַכֹּל, בֵּין הָעֲיָרוֹת בֵּין מַה שֶׁבֵּינֵיהֶם - יִשּׁוּב, וּבְצֵרוּף הַכֹּל תִּמְצָא שְׁלִישׁ יִשּׁוּב. וְלָזֶה נֶאֱמַר הָיְתָה כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים, רָצוּ שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם מְקֻבָּצִים בְּמָקוֹם אֶחָד וְלֹא יִתְפַּזְּרוּ אָנֶה וָאָנָה, וְשֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם אֶחָד יִשּׁוּב דַּוְקָא. וְלָזֶה בָּנוּ הָעִיר לָהֶם, פֵּרוּשׁ: עִיר אַחַת לְכֻלָּם. וְלַחֲשָׁשַׁת שֶׁמָּא יִתְפַּזְּרוּ בְּאֹרֶךְ הָעוֹלָם וְיֵלֵךְ אֶחָד מֵהֶם אָנֶה וָאָנָה, עָשׂוּ הַמִּגְדָּל לִהְיוֹת לָהֶם לְסִימָן שֶׁזֶּהוּ מְקוֹמָם אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמָם עָלָיו, וְגַם לְהַכִּיר הַמָּקוֹם מֵרָחוֹק אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁם וּבֹא יָבֹא לְאוֹת הַמִּגְדָּל. וְזֶהוּ אָמְרוֹ פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, שֶׁלֹּא רָצוּ לִהְיוֹתָם נִפְזָרִים וְכָלִים זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם. וְלָזֶה אָמַר ה׳ כִּי הַדָּבָר הַזֶּה אֵינֶנּוּ נָכוֹן בְּעֵינָיו, וְהוּא דָּבָר שֶׁיְּכוֹלִים לְהַשִּׂיגוֹ לֶהֱיוֹתָם בַּעֲלֵי בְּחִירָה וְרָצוֹן בַּמַּעֲשֶׂה הַגַּשְׁמִי. וְלָזֶה גָּזַר אֹמֶר לְהָפֵר עֲצָתָם וּלְבַלְבֵּל שְׂפָתָם, שֶׁאָז בְּהֶכְרֵחַ יִהְיוּ נִפְרָדִים וְכָל אֶחָד יְבַקֵּשׁ לוֹ מָקוֹם. וְזֶה שֶׁהַכָּתוּב אוֹמֵר וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה׳ עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ. וְזֶה הוּא עֵד נֶאֱמָן לְפֵרוּשֵׁנוּ שֶׁכַּוָּנַת ה׳ שֶׁיִּהְיוּ מְמַלְּאִים כָּל הָעוֹלָם, וּבָזֶה נַעֲשָׂה שְׁלִישׁ הָעוֹלָם יִשּׁוּב לְסִבָּה נוֹדַעַת לוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְיֵשׁ בָּזֶה סוֹד כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן, וְכִמְעַט יִהְיֶה דּוֹמֶה לִמְקַצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת וּמְפַנִּים הַשְׁפָּעָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ דְּרָשׁוֹת הַרְבֵּה וְאֵין הַמִּקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ.