וַיְהִ֖י בְּנׇסְעָ֣ם מִקֶּ֑דֶם וַֽיִּמְצְא֥וּ בִקְעָ֛ה בְּאֶ֥רֶץ שִׁנְעָ֖ר וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
בנסעם מקדם. שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים שָׁם, כְּדִכְתִיב לְמַעְלָה וַיְהִי מוֹשָׁבָם וְגו' הַר הַקֶּדֶם וְנָסְעוּ מִשָּׁם לָתוּר לָהֶם מָקוֹם לְהַחֲזִיק אֶת כֻּלָּם וְלֹא מָצְאוּ אֶלָּא שִׁנְעָר:
וַהֲוָה בְּמִטַּלְהוֹן בְּקַדְמֵיתָא וְאַשְׁכָּחוּ בִקְעֲתָא בְּאַרְעָא דְבָבֶל וִיתִיבוּ תַמָּן
וזה שאמר הכתוב בנסעם מקדם לאות כי הרי אררט במזרח,
וטעם וימצאו בקעה שבקשו מקום טוב לבנות מדינה עד שמצאו זאת הבקעה ופי' בקעה ערבה ישרה הפך הרכסים (ישעי' מ, ד) וכן "כבהמה בבקעה תרד" (ישעי' סג יד), ויתכן שהוא בין הרים וכאלו נבקעו בתוך:
בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י"א:ב') שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים שָׁם, כַּכָּתוּב לְמַעְלָה (י ל) "וַיְהִי מוֹשָׁבָם מִמֵּשָׁא בֹּאֲכָה סְפָרָה הַר הַקֶּדֶם", וְנָסְעוּ מִשָּׁם לָתוּר לָהֶם מָקוֹם הַמַּחְזִיק אוֹתָם, וְלֹא מָצְאוּ אֶלָּא שִׁנְעָר. וְאֵין זֶה נָכוֹן, כִּי תּוֹלְדוֹת שֵׁם לְבַדָּן הֵם שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם כֵּן, וְלָמָּה יִחֵס הַפַּלָּגָה עֲלֵיהֶם, כִּי בְּנֵי יֶפֶת וּבְנֵי חָם רַבִּים מֵהֶם. וְעוֹד כִּי מוֹשָׁבָם בְּאַרְצֹתָם הָיָה מִמֵּשָׁא עַד הַר הַקֶּדֶם. וְהַפַּלָּגָה הָיְתָה טֶרֶם שֶׁהָיָה מוֹשָׁבָם, כִּי לֹא בָּאוּ בְּנֵי יֶפֶת מֵאִיֵּי הַיָּם אֶל הַבִּקְעָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, אֲבָל בַּפַּלָּגָה הֱפִיצָם הַשֵּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, וְאָז הוּשְׁבוּ בְּאַרְצֹתָם לְגוֹיֵיהֶם. וְרַבִּי אַבְרָהָם פֵּרֵשׁ כִּי הָרֵי אֲרָרָט בַּמִּזְרָח, וְיָפֶה אָמַר, כִּי הֵם בַּמִּזְרָח קְרוֹבִים לְאַשּׁוּר, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יט לז) "וְהֵמָּה נִמְלְטוּ אֶרֶץ אֲרָרָט", וְנֹחַ בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר נִתְיַשֵּׁב בָּאֲרָצוֹת הָהֵם הוּא וְתוֹלְדוֹתָיו, וְכַאֲשֶׁר רַבּוּ נָסְעוּ מִשָּׁם אֶל הַבִּקְעָה הַזּוֹ. וְאַנְשֵׁי הַפַּלָּגָה עַל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (סנהדרין קט) מוֹרְדִים בְּבוֹרְאָם. וְרוֹדְפֵי הַפְּשָׁט (הראב"ע והרד"ק) אוֹמְרִים שֶׁלֹּא הָיָה דַּעְתָּם אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ יַחַד מְחֻבָּרִים, כִּי הִגִּיד הַכָּתוּב דַּעְתָּם "פֶּן נָפוּץ" וְלֹא סִפֵּר עֲלֵיהֶם עִנְיָן אַחֵר. וְאִם כְּדִבְרֵיהֶם יִהְיוּ טִפְּשִׁים, כִּי אֵיךְ תִּהְיֶה עִיר אַחַת וּמִגְדָּל אֶחָד מַסְפִּיק לְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם, אוֹ שֶׁמָּא הָיוּ חוֹשְׁבִים שֶׁלֹּא יִפְרוּ וְשֶׁלֹּא יִרְבּוּ וְזֶרַע רְשָׁעִים יִכָּרֵת. אֲבָל הַיּוֹדֵעַ פֵּרוּשׁ "שֵׁם" יָבִין כַּוָּנָתָם מִמָּה שֶׁאָמְרוּ "וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם", וְיֵדַע כַּמָּה הַשִּׁעוּר שֶׁיָּזְמוּ בַּמִּגְדָּל לַעֲשׂוֹתוֹ, וְיָבִין כָּל הָעִנְיָן, כִּי חָשְׁבוּ מַחְשָׁבָה רָעָה וְהָעֹנֶשׁ שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם לְהַפְרִידָם בַּלְּשׁוֹנוֹת וּבָאֲרָצוֹת מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כִּי הָיוּ קוֹצְצִים בַּנְּטִיעוֹת. וְהִנֵּה חֶטְאָם דּוֹמֶה לְחֵטְא אֲבִיהֶם, וְשֶׁמָּא בִּשְׁבִיל זֶה דָּרְשׁוּ (ב"ר לח ט), "אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם", אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, מָה בְּנֵי חֲמָרַיָּא בְּנֵי גַּמְלַיָּא, אֶלָּא בְּנוֹי דְּאָדָם קַדְמָאָה וְכוּ'. וְהִסְתַּכֵּל כִּי בְּכָל עִנְיַן הַמַּבּוּל הִזְכִּיר "אֱלֹהִים", וּבְכָל עִנְיַן הַפַּלָּגָה הִזְכִּיר הַשֵּׁם הַמְּיֻחָד, כִּי הַמַּבּוּל בַּעֲבוּר הַשְׁחָתַת הָאָרֶץ, וְהַפַּלָּגָה בַּעֲבוּר שֶׁקִּצְּצוּ בַּנְּטִיעוֹת וְהִנָּם עֲנוּשִׁים בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל. וְזֶה טַעַם הַיְּרִידָה, וְכֵן בְּמִדַּת סְדוֹם. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין:
בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם. כְּמִנְהַג הָרוֹעִים הַנּוֹסְעִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם לִמְצֹא מִרְעֶה נָאוֹת:
