אֵ֣לֶּה מִשְׁפְּחֹ֧ת בְּנֵי־נֹ֛חַ לְתוֹלְדֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶ֑ם וּמֵאֵ֜לֶּה נִפְרְד֧וּ הַגּוֹיִ֛ם בָּאָ֖רֶץ אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃ {פ}

הכתוב חותם את כל הפרק: אלה משפחות בני נח לתולדותם בגוייהם, ומאלה נפרדו הגויים בארץ אחר המבול. חזקוני מבאר שבפרשה זו נמנים שבעים בנים, ארבעה עשר ליפת, שלושים לחם ועשרים ושישה לשם, והם ראשי המשפחות שמהם יצאו שבעים אומות ושבעים לשונות, והמדינות שירשו נקראו על שמם. הפסוק מסכם את כל טבלת האומות ומדגיש שכל עמי העולם התפצלו והתפזרו מבני נח לאחר המבול. סיכום זה מכין את המעבר לפרק הבא, שבו יסופר כיצד נבדלו הלשונות במעשה דור הפלגה.