אֵ֣לֶּה בְנֵי־שֵׁ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לִלְשֹׁנֹתָ֑ם בְּאַרְצֹתָ֖ם לְגוֹיֵהֶֽם׃

הכתוב מסכם: אלה בני שם למשפחותם ללשונותם בארצותם לגוייהם. אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו. סיכום זה מקביל לסיכומים של בני יפת ובני חם, ומדגיש את החלוקה של צאצאי שם לפי משפחות, לשונות, ארצות ואומות. הפסוק חותם את פירוט תולדות שם, הענף החשוב ביותר בפרשה, שממנו עתיד לצאת אברהם ובהמשך עם ישראל. המבנה החוזר של הסיכומים בכל שלושת הענפים מבליט את התמונה הכוללת של האנושות המתחלקת לעמים נבדלים ולשונות שונות לאחר המבול, ומכין את הסיכום הכולל של כל האומות שיבוא בפסוק הבא.