וּלְעֵ֥בֶר יֻלַּ֖ד שְׁנֵ֣י בָנִ֑ים שֵׁ֣ם הָֽאֶחָ֞ד פֶּ֗לֶג כִּ֤י בְיָמָיו֙ נִפְלְגָ֣ה הָאָ֔רֶץ וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יׇקְטָֽן׃

נפלגה. נִתְבַּלְבְּלוּ הַלְּשׁוֹנוֹת וְנָפוֹצוּ מִן הַבִּקְעָה וְנִתְפַּלְּגוּ בְכָל הָעוֹלָם. לָמַדְנוּ שֶׁהָיָה עֵבֶר נָבִיא, שֶׁקָּרָא שֵׁם בְּנוֹ עַל שֵׁם הֶעָתִיד; וְשָׁנִינוּ בְסֵדֶר עוֹלָם שֶׁבְּסוֹף יָמָיו נִתְפַּלְּגוּ, שֶׁאִ"תֹּ בִּתְחִלַּת יָמָיו, הֲרֵי יָקְטָן אָחִיו צָעִיר מִמֶּנּוּ וְהוֹלִיד כַּמָּה מִשְׁפָּחוֹת קֹדֶם לָכֵן, שֶׁנֶּאֱמַר וְיָקְטָן יָלַד וְגוֹ' וְאַחַר כָּךְ וַיְהִי כָל הָאָרֶץ וְגוֹ'; וְאִ"תֹּ בְּאֶמְצַע יָמָיו, לֹא בָא הַכָּתוּב לִסְתֹּם אֶלָּא לְפָרֵשׁ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁבִּשְׁנַת מוֹת פֶּלֶג נִתְפַּלְּגוּ:

ויקטן. שֶׁהָיָה עָנָו וּמַקְטִין עַצְמוֹ, לְכָךְ זָכָה לְהַעֲמִיד כָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת הַלָּלוּ:

וּלְעֵבֶר אִתְיְלִידוּ תְּרֵין בְּנִין שׁוּם חַד פֶּלֶג אֲרֵי בְּיוֹמוֹהִי אִתְפְּלִיגַת אַרְעָא וְשׁוּם אֲחוּהִי יָקְטָן

פֶּלֶג כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ. הוֹדִיעַ מַעֲלַת עֵבֶר שֶׁכִּוֵּן בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מַה שֶׁהָיָה עָתִיד אָז לִהְיוֹת בִּימֵי בְּנוֹ, וְקָרָא שֵׁם בְּנוֹ פֶּלֶג לְהוֹדִיעַ סִבַּת קִצּוּר שְׁנֵי חַיֵּי הָאָדָם מִפֶּלֶג וָהָלְאָה, כִּי אָמְנָם סִבַּת זֶה הָיָה חֵטְא בְּנֵי הַפְּלַגָּה וְעָנְשָׁם שֶׁקִּלְקֵל מִזְגָּם מֵהַשְׁתַּנּוּת הַפִּתְאוֹמִי מֵאֲוִיר לַאֲוִיר:

פלג כי בימיו נפלגה הארץ רשב״‎ג אומר הראשונים ע״‎י שמשתמשין ברוח הקודש היו מוציאין לשם המאורע, אבל אנו שאין אנו משתמשים ברוח הקודש מוציאין לשם אבותינו.

נפלגה הארץ נפלגו שני חיי בני הארץ כי עד פלג תמצא כלל השנים ד׳‎ מאות לבד הפרט ומפלג ואילך לא תמצא כי אם מאתים.