אֵ֣לֶּה בְנֵי־חָ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לִלְשֹֽׁנֹתָ֑ם בְּאַרְצֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶֽם׃ {ס}

הכתוב מסכם: אלה בני חם למשפחותם ללשונותם בארצותם בגוייהם. רש״י מבאר שאף על פי שנחלקו ללשונות ולארצות שונות, כולם בני חם הם, כלומר משורש אחד יצאו. אבן עזרא מעיר שכך אמר הכתוב גם על בני יפת וגם על בני שם, בסיכום כל ענף. הפסוק חותם את פירוט תולדות חם ומדגיש את החלוקה של צאצאיו לפי משפחות, לשונות, ארצות ואומות. סיכום זה מקביל לסיכומים של שני האחים האחרים, ומדגיש את המבנה השיטתי של הפרק, המתאר את התפשטות האנושות לעמים נבדלים לאחר המבול.