וּלְשֵׁ֥ם יֻלַּ֖ד גַּם־ה֑וּא אֲבִי֙ כׇּל־בְּנֵי־עֵ֔בֶר אֲחִ֖י יֶ֥פֶת הַגָּדֽוֹל׃

אבי כל בני עבר. הַנָּהָר הָיָה שֵׁם:

אחי יפת הגדול. אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶפֶת הַגָּדוֹל אִם שֵׁם, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר שֵׁם בֶּן מְאַת שָׁנָה וְגוֹ' שְׁנָתַיִם אַחַר הַמַּבּוּל, הֱוֵי אוֹמֵר יֶפֶת הַגָּדוֹל, שֶׁהֲרֵי בֶּן ת"ק שָׁנָה הָיָה נֹחַ כְּשֶׁהִתְחִיל לְהוֹלִיד, וְהַמַּבּוּל הָיָה בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, נִמְצָא שֶׁהַגָּדוֹל בְּבָנָיו הָיָה בֶן מֵאָה שָׁנָה, וְשֵׁם לֹא הִגִּיע לְמֵאָה עַד שְׁנָתַיִם אַחַר הַמַּבּוּל:

אחי יפת. וְלֹא אֲחִי חָם? שֶׁאֵלּוּ שְׁנֵיהֶם כִּבְּדוּ אֶת אֲבִיהֶם, וְזֶה בִּזָּהוּ:

וּלְשֵׁם אִתְיְלִיד אַף הוּא אֲבוּהוֹן דְּכָל בְּנֵי עֵבֶר אָחוּהִי דְּיֶפֶת רַבָּא

וטעם אבי כל בני עבר. להודיע אבי העברים כי אין למעלה ממנו והשם אלהיו, וכן כתב "כה אמר ד' אלהי העברים" (שמות יו"ד, ג) וכנען אבי הם שאין למטה ממנו, ואין ראוי להתערב קדש בחול,

וטעם אחי יפת הגדול, שהיה יפת טוב והכתוב הקדים להזכיר שם שהוא קטן קודם יפת שהוא הגדול בעבור כבודו, והעד שאמר הכתוב כי נח היה בן חמש מאות שנה כשהחל להוליד, ואין בזה מקום לטעון כי אין פחות מת"ק שנה ובשנת ת"ר שנה בא המבול ובצאת נח מהמבול היה שם בן מאת שנה ושנה אחת (י"ג בן מאה ואחד שנה) והכתוב אמר (בראשית יא י) שנתים אחר המבול ויש מפרשים כי אחי יפת הגדול ממנו הוא שם, על כן הזכירו הכתוב בתחלה, ואמר כי כאשר נולד שם לא נכנסו משנת ת"ק לנח כי אם ימים מועטים כי יום אחד בשנה חשוב שנה, ונח נולד באייר ושם בסיון וכשבא המבול הי' לנח תקצ"ט שנים וימים והנה אין לשם צ"ט שנה שלימות לשנת המבול ויהיה שם כשנולר ארפכשד בן מאה ושנה וחדשים ופי' שנתים שנכנסה השנה השנית מחשבון ראשית המבול גם יש אומרים כי אחר חמשה חדשים מיום המבול שחסרו המים הרתה אשת שם והנה היה שם בן מאה שנה וכחשבון הזה ימצא בספר מלכים בעשרה מקומות:

וּלְשֵׁם יֻלַּד גַּם הוּא בַּעֲבוּר שֶׁאִחֵר תּוֹלְדוֹת שֵׁם וְסִפֵּר תּוֹלְדוֹת אָחִיו הַקָּטָן מִמֶּנּוּ כְּאִלּוּ לֹא הָיָה לוֹ בָּנִים, אָמַר בְּכָאן "גַּם הוּא":

וְטַעַם אֲבִי כָּל בְּנֵי עֵבֶר שֶׁהוּא אֲבִי כָּל יוֹשְׁבֵי עֵבֶר הַנָּהָר, שֶׁהוּא מְקוֹם יִחוּס אַבְרָהָם. וְלֹא יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה עֵבֶר בַּמָּקוֹם הַזֶּה שֵׁם הָאִישׁ אֲבִי פֶּלֶג (כ"פ הרד"ק והראב"ע שמות כא ב), כִּי לָמָּה יִחֵס אוֹתָן אֵלָיו:

אֲחִי יֶפֶת הַגָּדוֹל דֶּרֶךְ הַכָּתוּב לְיַחֵס הַקָּטָן אֶל הַגָּדוֹל בְּאֶחָיו וְלֹא אֶל הַנּוֹלָד אַחֲרָיו. וְכֵן "מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן" (שמות טו כ). וְטַעַם לְהַזְכִּיר זֶה כְּלָל, לוֹמַר כִּי הוּא אֲחִי הַנִּכְבָּד שָׁוֶה אֵלָיו בִּכְבוֹדוֹ, לְהַגִּיד שֶׁלֹּא אִחֵר אוֹתוֹ מִפְּנֵי מַעֲלַת חָם עָלָיו. וְהַנִּרְאֶה אֵלַי שֶׁיִּהְיֶה "הַגָּדוֹל" תֹּאַר לְשֵׁם, לוֹמַר שֶׁהוּא הָאָח הַגָּדוֹל שֶׁל יֶפֶת, כִּי חָם קָטָן מִכֻּלָּם וְאִם הִקְדִּים אוֹתוֹ. וְכֵן בְּכָל מָקוֹם תֹּאַר לַמְּדֻבָּר בּוֹ, כְּגוֹן "יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא" (מלכים ב כ א), "חֲנַנְיָה בֶן עַזּוּר הַנָּבִיא" (ירמיהו כח א), "לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה" (במדבר י כט). וְרַשִׁ"י כָּתַב (רש"י על בראשית י':כ"א) אֲחִי יֶפֶת וְלֹא אֲחִי חָם, שֶׁאֵלּוּ שְׁנֵיהֶם כִּבְּדוּ אֲבִיהֶם וְזֶה בִּזָּהוּ. גַּם זֶה לוֹמַר שֶׁהוּא אֲחִי הַצַּדִּיק וְלֹא אֲחִי הָרָשָׁע, אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְנָה אַחֲרָיו:

וּלְשֵׁם יוּלַּד. נוֹלַד אָדָם דּוֹמֶה לוֹ בְּמַעֲלָה וְהוּא עֵבֶר.

גַּם הוּא אֲבִי כׇּל בְּנֵי עֵבֶר. אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּחֲזִיקִים בְּדֵעוֹת מְצִיאוּת הָאֵל וִיכָלְתּוֹ וְהַשְׁגָּחָתוֹ נִקְרְאוּ עִבְרִים עַל שֵׁם עֵבֶר שֶׁהִשְׁתַּדֵּל לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת זֶה, כְּאָמְרוֹ "וַיֻּגַּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי" (בראשית יד:יג), מִכָּל מָקוֹם גַּם הוּא שֵׁם גַּם כֵּן הָיָה אֲבִי וּמְלַמֵּד כָּל בְּנֵי עֵבֶר, כִּי אָמְנָם הַמְּלַמֵּד וּמוֹרֶה יִקָּרֵא אָב, כְּמוֹ "אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב" (בראשית ד:כא) "וּמִי אֲבִיהֶם", וְהַתַּלְמִידִים נִקְרְאוּ בָּנִים, כְּאָמְרוֹ "בְּנֵי הַנְּבִיאִים" (שמואל א י:יב).

ולשם ילד וגו׳‎ כאן מונה אותם דרך תולדותם בני יפת וגו׳‎ בני חם וגו׳‎ ולשם ילד וגו׳‎ מגיד לך שזהו הסדר דווקא ולכך נכתב כאן יפת הגדול. ומה שהזכירו הכתוב כמה פעמים קודם אחיו זהו חשיבותו קא חשיב. אחי יפת שנעשה עמו שותף לכבד את אביו.