נָשֹׂ֗א אֶת־רֹאשׁ֙ בְּנֵ֣י קְהָ֔ת מִתּ֖וֹךְ בְּנֵ֣י לֵוִ֑י לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
נשא את ראש וגו'. מְנֵה מֵהֶם אֶת הָרְאוּיִין לַעֲבוֹדַת מַשָּׂא, וְהֵם מִבֶּן שְׁלֹשִׁים וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה, וְהַפָּחוּת מִשְּׁלֹשִׁים לֹא נִתְמַלֵּא כֹחוֹ, מִכָּאן אָמְרוּ (אבות פ"ה) "בֶּן שְׁלֹשִׁים לַכֹּחַ", וְהַיּוֹתֵר עַל בֶּן חֲמִשִּׁים כֹּחוֹ מַכְחִישׁ מֵעַתָּה:
קַבִּילוּ יָת חֻשְׁבַּן בְּנֵי קְהָת מִגוֹ בְּנֵי לֵוִי לְזַרְעֲיַתְהוֹן לְבֵית אֲבָהַתְהוֹן
נשא את ראש בני קהת. בתחלה בעבור משה ואהרן:
נשא את ראש בני קהת אעפ״י שגרשון בכור היה הקדים קהת תחלה לפי שהיה הוא נושא את הארון.
נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי קְהָת. לְפִי מַה שֶׁהֶעֱלֵנוּ בְּפָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא, כִּי עַל יְדֵי נְתִינַת הַכּוֹפֶר הוּא נְשִׂיאַת רֹאשׁ לָהֶם, וְלָזֶה אָמַר הַכָּתוּב בְּמִסְפָּרָם ״כִּי תִשָּׂא״ (שמות ל:יב), מַה שֶׁאֵין כֵּן הַלְוִיִּם שֶׁלֹּא נָתְנוּ כּוֹפֶר בְּמִסְפָּרָם, אָמַר ״פְּקוֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי״, אִם כֵּן לָמָּה שִׁנָּה הַכָּתוּב אֶת לְשׁוֹנוֹ בַּלְוִיִּם עַצְמָן וְחָזַר לוֹמַר נָשֹׂא וְלֹא פְּקוֹד?
וְנִרְאֶה כִּי לְצַד שֶׁנָּתַן ה׳ לָהֶם עֲבוֹדָה פְּנִימִית לָשֵׂאת אָרוֹן וְשֻׁלְחָן, לָזֶה יִחֵס לָהֶם לְשׁוֹן נְשִׂיאוּת רֹאשׁ בְּעֵרֶךְ גֵּרְשׁוֹן וּמְרָרִי שֶׁיִּהְיוּ הֵם מְעֻלִּים מֵהֶם, וַהֲגַם שֶׁגֵּרְשׁוֹן הוּא בְּכוֹר לֵוִי, קְהָת בָּחַר לוֹ יָהּ כִּי מִמֶּנּוּ יָצָא אוֹר לָעוֹלָם, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, וְשׁוּרַת הַדִּין שֶׁעָנָף זֶה יִשָּׂא אֲרוֹן הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה שֶׁיָּצָא מִקְּהָת.
וְדִקְדֵּק לוֹמַר מִתּוֹךְ בְּנֵי לֵוִי, מִטַּעַם שֶׁאָמַרְנוּ, לְצַד שֶׁהוּא אֶמְצָעִי בֵּין גֵּרְשׁוֹן וּבֵין מְרָרִי, וְיִתְיַחֵס אֵלָיו תּוֹךְ.
