וְלָקְחוּ֩ אֶת־כׇּל־כְּלֵ֨י הַשָּׁרֵ֜ת אֲשֶׁ֧ר יְשָֽׁרְתוּ־בָ֣ם בַּקֹּ֗דֶשׁ וְנָֽתְנוּ֙ אֶל־בֶּ֣גֶד תְּכֵ֔לֶת וְכִסּ֣וּ אוֹתָ֔ם בְּמִכְסֵ֖ה ע֣וֹר תָּ֑חַשׁ וְנָתְנ֖וּ עַל־הַמּֽוֹט׃

הפסוק עוסק בכלי השרת: ולקחו את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקודש, ונתנו אל בגד תכלת, וכיסו אותם במכסה עור תחש, ונתנו על המוט. רש״י מבאר ש״כלי השרת אשר ישרתו בם בקודש״ הם כלי הקטורת המשמשים במזבח הפנימי, בתוך המשכן שהוא קודש. חזקוני מפרט שהם סכינים, קערות וכוסות, ומבאר שנתנו על המוט כמנהג כל משא הנישא במוט, ולא תחת המוט פן ייגרר על הארץ. לפי פשט הכתוב, כלי השרת הפנימיים נאספים, מכוסים בבגד תכלת ובעור תחש, ונישאים על מוט. כך גם הכלים הקטנים המשמשים בעבודת הקטורת זוכים לכיסוי מסודר ולנשיאה מכובדת, בהתאם לעיקרון הכללי שכל כלי קודש מכוסה ומוכן בקפידה לפני המסע.