אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2אוֹ בִדְבָבוּ מְחָהִי בִידֵהּ וְקָטְלֵהּ אִתְקְטָלָא יִתְקְטֵל מַחְיָא קָטוֹלָא הוּא גָאֵל דְמָא יִקְטוֹל יָת קָטוֹלָא כַּד אִתְחַיֵב לֵיהּ מִן דִינָא
מקור: ספריא · נחלת הכלל
בְּמִדְבַּר ל״ה · כ״א
א֣וֹ בְאֵיבָ֞ה הִכָּ֤הוּ בְיָדוֹ֙ וַיָּמֹ֔ת מֽוֹת־יוּמַ֥ת הַמַּכֶּ֖ה רֹצֵ֣חַֽ ה֑וּא גֹּאֵ֣ל הַדָּ֗ם יָמִ֛ית אֶת־הָרֹצֵ֖חַ בְּפִגְעוֹ־בֽוֹ׃
במילים פשוטות
הכתוב מוסיף: אם באיבה הכהו בידו ומת, מות יומת המכה כי רוצח הוא, וגואל הדם ימית אותו בפגעו בו. אונקלוס מתרגם שאם באיבה הכהו בידו והרגו, הרי הוא רוצח, וגואל הדם ימיתנו כאשר יתחייב מן הדין. הפסוק חותם את תיאור הרוצח במזיד, ומדגיש שגורם האיבה והכוונה הרעה הם המגדירים את המעשה כרצח שדינו מיתה, ושגואל הדם הוא המוסמך להוציא את הדין לפועל לאחר חיוב בית דין.
מבוסס על אונקלוס, פשט · נכתב ונערך במקור