הכתוב מצווה להזמין ולהכין ערים שתהיינה ערי מקלט, שאליהן ינוס רוצח המכה נפש בשגגה. רש״י מבאר שלשון ״והקריתם״ עניינה הזמנה, כלשון ״כי הקרה ה׳ אלהיך לפני״. אבן עזרא מבאר שהלשון היא מגזרת ״קריה״, כלומר עיר. כך נקבע העיקרון היסודי של ערי המקלט: מי שהרג אדם בלא כוונה, בשגגה, יכול לנוס אל עיר מקלט ולמצוא בה מחסה מפני גואל הדם, עד לבירור דינו.
