וְאֶת־עַטְרֹ֥ת שׁוֹפָ֛ן וְאֶת־יַעְזֵ֖ר וְיׇגְבְּהָֽה׃

בני גד בנו גם את עטרות שופן ואת יעזר ויגבהה. אונקלוס מתרגם את שמות הערים. פסוק זה ממשיך את רשימת הערים שבנו בני גד בנחלתם. אין כאן ריבוי מפרשים, והפשט ברור: המשך פירוט הערים שביצרו השבטים לצורך התיישבותם. עצם הרישום המפורט של שמות הערים מלמד על היקף ההתיישבות ועל רצינות מימוש ההסכם. הערים הללו, לצד אלה שנזכרו בפסוק הקודם, מהוות את מרכזי המושב של בני גד ממזרח לירדן, שבהם יישבו את טפם ומקנם. בכך מכינים השבטים את התשתית להתחייבותם: מקום בטוח למשפחות, המאפשר ללוחמים לצאת בלב שקט לכיבוש ארץ כנען עם שאר ישראל.