הפסוק פותח את דין נדרי האישה: ואישה כי תידור נדר לה׳ ואסרה איסר בבית אביה בנעוריה. רש״י מבאר ש״בבית אביה״ פירושו ברשות אביה, ואפילו אינה בביתו, ו״בנעוריה״ - ולא קטנה ולא בוגרת, שכן הקטנה אין נדרה נדר, והבוגרת אינה ברשות אביה להפר נדריה. אבן עזרא מבאר ש״ואסרה איסר״ הוא כמו ״או אסרה איסר״. הפסוק עוסק בנערה הנודרת בעודה ברשות אביה. רש״י מגדיר במדויק את מעמדה: לא קטנה, שנדריה אינם חלים, ולא בוגרת, שיצאה מרשות אביה, אלא נערה שבשלב הביניים, שנדריה תלויים ברשות האב. ״בבית אביה״ מלמד שהעניין הוא הרשות ולא המקום הפיזי. הפסוק פותח את הדיון במקרים המיוחדים של נדרי אישה, שבהם יש לאב או לבעל יכולת להפר את הנדר. כאן מדובר בנערה ברשות אביה, ובפסוקים הבאים יתבארו התנאים שבהם הנדר קיים או מופר. כך נבחן דין הנדרים לפי מעמדה המשפחתי של האישה.
