וְשָׁמַ֨ע אָבִ֜יהָ אֶת־נִדְרָ֗הּ וֶֽאֱסָרָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר אָֽסְרָ֣ה עַל־נַפְשָׁ֔הּ וְהֶחֱרִ֥ישׁ לָ֖הּ אָבִ֑יהָ וְקָ֙מוּ֙ כׇּל־נְדָרֶ֔יהָ וְכׇל־אִסָּ֛ר אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָקֽוּם׃

וְיִשְׁמַע אֲבוּהָא יָת נִדְרָהּ וְאֵסָרָהּ דִי אֲסָרַת עַל נַפְשָׁהּ וְיִשְׁתּוֹק לָהּ אֲבוּהָא וִיקוּמוּן כָּל נִדְרָהָא וְכָל אֱסָרֵי דִי אֲסָרַת עַל נַפְשָׁהּ יְקוּמוּן

ושמע אביה אין לי אלא ששמע אביה השמיעוהו אחרים מנין ת״‎ל וקמו כל נדריה.

וְשָׁמַע אָבִיהָ אֶת נִדְרָהּ וְגוֹ׳ וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הִתְחִיל לְדַבֵּר לְשׁוֹן יָחִיד, כְּאָמְרוֹ ״נִדְרָהּ״, וְגָמַר אוֹמֶר לְשׁוֹן רַבִּים, כְּאָמְרוֹ ״נְדָרֶיהָ״. גַּם מַה מְרַבֶּה בְּתֵיבוֹת ״כָּל נְדָרֶיהָ״ וְ״כָל אִסָּר״, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״וְקָמוּ נְדָרֶיהָ וַאֲסָרֶיהָ״. עוֹד לָמָּה שִׁנָּה בַּנְּדָרִים אָמַר וְקָמוּ נְדָרֶיהָ וּבָאֲסָרִים יָקוּם. גַּם לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״יָקוּם״ וְהָיָה סוֹמֵךְ עַל מַאֲמַר ״וְקָמוּ״ שֶׁאָמַר בַּתְּחִלָּה.

וְיִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת נְדָרִים דף פז וְזֶה לְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה: אָמְרָה ״קוֹנָם תְּאֵנִים וַעֲנָבִים״, קִיֵּם לַתְּאֵנִים - כֻּלּוֹ קַיָּם, הֵפֵר לַתְּאֵנִים - אֵינוֹ מוּפָר עַד שֶׁיָּפֵר גַּם לַעֲנָבִים. אָמְרָה ״קוֹנָם עֲנָבִים שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת וּתְאֵנִים שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת״ - הֲרֵי אֵלּוּ שְׁנֵי נְדָרִים, עַד כָּאן. וְאָמְרוּ בַּשַּׁ״ס וְזֶה לְשׁוֹנָם: מַתְנִיתִין רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא, דְּתַנְיָא ״אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ״, אָמְרָה ״קוֹנָם תְּאֵנִים וַעֲנָבִים״ וְכוּ׳, קִיֵּם לַתְּאֵנִים - כֻּלּוֹ קַיָּם וְכוּ׳, הֵפֵר לַעֲנָבִים - אֵינוֹ מוּפָר עַד שֶׁיָּפֵר גַּם לַתְּאֵנִים, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ״ וְגוֹ׳, מַה יְקִימֶנּוּ מִמֶּנּוּ אַף יְפִירֶנּוּ מִמֶּנּוּ. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מִי כְּתִיב יָפֵר מִמֶּנּוּ? וְרַבִּי עֲקִיבָא: מַקִּישׁ הֲפָרָה לַהֲקָמָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא, אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: מַקִּישׁ הֲקָמָה לַהֲפָרָה, מַה הֲפָרָה מַה שֶׁהֵפֵר הֵפֵר, אַף הֲקָמָה מַה שֶׁקִּיֵּם קִיֵּם, עַד כָּאן. זוֹ הִיא גִּירְסַת הַסְּפָרִים שֶׁלְּפָנֵינוּ, אֲבָל הַתּוֹסָפוֹת וְרַמְבַּ״ן וְהָרַ״ן גּוֹרְסִים: אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים מַה הֲפָרָה מַה שֶׁהֵפֵר לֹא הוּפַר אַף וְכוּ׳, וּלְפִי גִּירְסָא זוֹ חֲכָמִים וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל הֵם בִּסְבָרָא אַחַת בְּעִנְיַן הַהֲפָרָה שֶׁלֹּא הוּפַר, וְגִרְסָה זוֹ הִיא עִקָּר כְּמוֹ שֶׁהוֹכִיחוּ מֵהַתּוֹסֶפְתָּא.

נִמְצֵינוּ אוֹמְרִים שָׁלֹשׁ סְבָרוֹת: א׳ הִיא סְבָרַת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁהֵבִיא רַבִּי בַּמִּשְׁנָה, שֶׁאִם הֵקִים חֵלֶק מֵהַנֶּדֶר הֵקִים הַכֹּל, וְאִם הֵפֵר חֵלֶק מֵהַנֶּדֶר אֵינוֹ מוּפָר אֲפִלּוּ חֵלֶק שֶׁהֵפֵר. ב׳ סְבָרַת רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁכָּל שֶׁהֵקִים מִקְצָת אוֹ הֵפֵר מִקְצָת כְּאִלּוּ הֵקִים אוֹ הֵפֵר הַכֹּל. ג׳ סְבָרַת חֲכָמִים שֶׁסּוֹבְרִים שֶׁבֵּין בַּהֲפָרָה בֵּין בַּהֲקָמָה אֵין הֲקָמָתוֹ וַהֲפָרָתוֹ כְּלוּם אֶלָּא אִם הֵקִים אוֹ הֵפֵר הַכֹּל. וּלְכָל אֶחָד מִשְּׁלֹשׁ הַסְּבָרוֹת יִתְיַשֵּׁב הַכָּתוּב עַל נָכוֹן.

לִסְבָרַת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁסָּתַם רַבִּי בַּמִּשְׁנָה כְּמוֹתוֹ, יִתְיַשֵּׁב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ אָמְרוֹ ״וְשָׁמַע אָבִיהָ אֶת נִדְרָהּ״ לְשׁוֹן יָחִיד, לוֹמַר שֶׁבְּנוֹדֶרֶת נֶדֶר אֶחָד הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וּכְגוֹן שֶׁאָמְרָה ״קוֹנָם תְּאֵנִים וַעֲנָבִים״, שֶׁזֶּה יִקָּרֵא נֶדֶר אֶחָד, לְאַפּוֹקֵי אִם אָמְרָה ״קוֹנָם תְּאֵנִים שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת, קוֹנָם עֲנָבִים״ וְכוּ׳, שֶׁזֶּה יִקָּרֵא שְׁנֵי נְדָרִים.

וְאָמְרוֹ וְהֶחֱרִישׁ וְגוֹ׳ וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ, פֵּרוּשׁ: אֲפִלּוּ לֹא הֶחֱרִישׁ אֶלָּא מִפְּרָט אֶחָד, פֵּרוּשׁ שֶׁמֵּהַתְּאֵנִים וְהָעֲנָבִים שֶׁנָּדְרָה בָּהֶם לֹא הֶחֱרִישׁ אֶלָּא לַתְּאֵנִים, ״וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ״, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ לָעֲנָבִים. וּבָזֶה הֶעִירְךָ כִּי אָמְרוֹ וְהֶחֱרִישׁ אֵין הַכַּוָּנָה מֵהַכֹּל, שֶׁהֲרֵי הֻצְרַךְ לְהוֹדִיעֲךָ בַּקִּיּוּם וְאָמַר וְקָמוּ כָּל, הָא לָמַדְתָּ שֶׁעַד עַתָּה בְּמַאֲמַר וְהֶחֱרִישׁ לֹא הָיִינוּ עֲסוּקִים לְכָל נְדָרֶיהָ.

וְאָמְרוֹ וְכָל אִסָּר וְגוֹ׳ יָקוּם, נִתְכַּוֵּן בְּשִׁנּוּי זֶה לְהַזְכִּירוֹ בִּלְשׁוֹן יָחִיד, לְגַלּוֹת שֶׁמַּאֲמַר ״כָּל נְדָרֶיהָ״ לֹא שֶׁהֵם נְדָרִים רַבִּים, אֶלָּא נֶדֶר אֶחָד הוּא, אֶלָּא שֶׁכָּלְלָה בּוֹ דְּבָרִים רַבִּים - תְּאֵנִים וַעֲנָבִים, וּבְעֵרֶךְ הַנִּדָּרִים הוּא שֶׁאָמַר לְשׁוֹן רַבִּים, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְכָל אִסָּר וְגוֹ׳ יָקוּם״. וַהֲגַם שֶׁהַמַּאֲמָר בָּא בְּאִסָּר, כְּבָר הוֹדִיעֲךָ הַכָּתוּב שֶׁדִּין הַנֶּדֶר וְהַשְּׁבוּעָה שָׁוִים.

וְאָמְרוֹ יָקוּם - וְלֹא סָמַךְ עַל מַאֲמַר ״וְקָמוּ״ שֶׁקָּדַם, שֶׁאִם כֵּן הָיִיתִי מְפָרֵשׁ כַּוָּנַת הַכָּתוּב שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁאִם נָדְרָה וְנִשְׁבְּעָה עַל שְׁנֵי דְּבָרִים יַחַד וְהֶחֱרִישׁ לַנֶּדֶר, קִיֵּים גַּם לַשְּׁבוּעָה, לָזֶה אָמַר ״יָקוּם״ לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ הֲקָמָה לְכָל אֶחָד מֵהֶם.

וְאָמְרוֹ וְאִם הֵנִיא וְגוֹ׳ כָּל נְדָרֶיהָ, פֵּרוּשׁ, צָרִיךְ שֶׁיָּפֵר כָּל נְדָרֶיהָ, פֵּרוּשׁ - אִם לֹא הֵפֵר אֶלָּא לַתְּאֵנִים אֵינוֹ מוּפָר עַד שֶׁיָּפֵר גַּם לָעֲנָבִים. וְאָמְרוֹ לֹא יָקוּם לְשׁוֹן יָחִיד, לְהָעִירְךָ שֶׁבְּנֶדֶר אֶחָד הַכָּתוּב מְדַבֵּר, לְבַל תִּטְעֶה מִמַּאֲמַר ״נְדָרֶיהָ״ וְגוֹ׳, שֶׁאֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶלָּא בְּנוֹדֶרֶת נְדָרִים רַבִּים כַּדִּין הָאָמוּר בַּסֵּיפָא שֶׁל הַמִּשְׁנָה שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה (נדרים סו:).

וְלִסְבָרַת רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁבַּהֲפָרַת חֵלֶק הוּפַר הַכֹּל וּבַהֲקָמַת חֵלֶק כְּמוֹ כֵן הוּקַם הַכֹּל, יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְשָׁמַע אָבִיהָ אֶת נִדְרָהּ וְגוֹ׳ וְהֶחֱרִישׁ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ - אִם שָׁמַע אֲפִלּוּ חֵלֶק מִנִּדְרָהּ, הֲגַם שֶׁלֹּא שָׁמַע כָּל נִדְרָהּ וְהֶחֱרִישׁ לְאוֹתוֹ חֵלֶק, בָּזֶה וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ אֲפִלּוּ חֵלֶק שֶׁלֹּא שָׁמַע. וְאָמְרוֹ וְאִם הֵנִיא אָבִיהָ אוֹתָהּ, פֵּרוּשׁ - אֲפִלּוּ לֹא הֵנִיא הַכֹּל אֶלָּא חֵלֶק אֶחָד, כָּל שֶׁאָנוּ קוֹרִין בּוֹ ״הֵנִיא אוֹתָהּ״. וְלָזֶה לֹא הִסְמִיךְ מַאֲמַר ״כָּל נְדָרֶיהָ״ לְמַאֲמַר ״וְאִם הֵנִיא״ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״וְאִם הֵנִיא אָבִיהָ כָּל נְדָרֶיהָ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ״, וְאָז לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר תֵּבַת ״אוֹתָהּ״. וּכְפִי זֶה, מַאֲמַר ״כָּל נְדָרֶיהָ״ וְגוֹ׳ נִמְשָׁךְ לְמַטָּה לְמַאֲמַר ״לֹא יָקוּם״. וְאָמַר לֹא יָקוּם לְשׁוֹן יָחִיד, נִתְכַּוֵּן בָּזֶה לוֹמַר חִדּוּשׁ הַדִּין שֶׁאֲפִלּוּ מַה שֶׁלֹּא הֵפֵר הוּפַר.

וּלְדֶרֶךְ זֶה יִתְיַשֵּׁב עַל נָכוֹן מַאֲמַר וַה׳ יִסְלַח לָהּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, שֶׁאִם לֹא הֵנִיא אָבִיהָ אֶלָּא לָעֲנָבִים וְהִיא אֵינָהּ יוֹדַעַת הַמִּשְׁפָּט שֶׁגַּם לַתְּאֵנִים הוֹעִיל הַבִּטּוּל וְאָכְלָה תְּאֵנִים, מוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁה׳ יִסְלַח לָהּ, כִּי צְרִיכָה סְלִיחָה כֵּיוָן שֶׁלְּדַעְתָּהּ לֹא הֵנִיא עַל הַתְּאֵנִים. וְנָתַן טַעַם הַסְּלִיחָה ״כִּי הֵנִיא אָבִיהָ אוֹתָהּ״, פֵּרוּשׁ, כִּי הַבִּטּוּל שֶׁעָשָׂה אָבִיהָ הוֹעִיל גַּם לָזֶה. וְהֻצְרַךְ לוֹמַר כֵּן לְהָעִירְךָ שֶׁהַדָּבָר שֶׁעָלָיו בָּא הַסְּלִיחָה הוּא עַל הֶעְדֵּר יְדִיעָה זוֹ שֶׁמִּמֶּנָּה יָצְאָה הַשְּׁגָגָה, וְהָבֵן.

וְלִסְבָרַת חֲכָמִים שֶׁאָמְרוּ שֶׁלֹּא תּוֹעִיל הֲפָרָה לְמִקְצָת וְלֹא הֲקָמָה לְמִקְצָת, עַד שֶׁיָּפֵר לַכֹּל אוֹ יָקוּם לַכֹּל, יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״וְשָׁמַע אָבִיהָ אֶת נִדְרָהּ״ - אָמַר לְשׁוֹן יָחִיד לְהָעִירְךָ שֶׁהַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּעָשְׂתָה נֶדֶר אֶחָד, וְלֹא בְּעָשְׂתָה שְׁנֵי נְדָרִים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לִסְבָרַת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְאָמְרוֹ וְהֶחֱרִישׁ וְגוֹ׳ וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ - מַאֲמַר ״כָּל נְדָרֶיהָ״ נִמְשָׁךְ לְפָנָיו וְלִפְנֵי פָנָיו, וְזֶה פֵּרוּשׁוֹ: ״וְהֶחֱרִישׁ לָהּ אָבִיהָ״ - אֵימָתַי יוֹעִיל הַחֲרִישָׁה לְהָקִים? אִם יִהְיוּ ״כָּל נְדָרֶיהָ״, אֲבָל חֵלֶק מִמֶּנָּה לֹא תוֹעִיל לוֹ הֲקָמָה.

וְאָמְרוֹ וְאִם הֵנִיא וְגוֹ׳ כָּל נְדָרֶיהָ וְגוֹ׳, מַאֲמַר ״כָּל נְדָרֶיהָ״ נִמְשָׁךְ לְמַעְלָה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְאִם הֵנִיא וְגוֹ׳ - אִם בַּהֲפָרָתוֹ הֵנִיא הַכֹּל, אָז לֹא יָקוּם פְּרָט מֵהֶם. וּלְהוֹדִיעֲךָ בָּא שֶׁאִם הֵנִיא פְּרָט אֶחָד אֵין אָנוּ קוֹרִים בּוֹ ״לֹא יָקוּם״. וַהֲגַם שֶׁנֹּאמַר שֶׁמַּאֲמַר ״כָּל נְדָרֶיהָ״ נִמְשָׁךְ לְמַטָּה לְמַאֲמַר ״לֹא יָקוּם״, יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״כָּל נְדָרֶיהָ״ וְגוֹ׳ ״לֹא יָקוּם״ - פֵּרוּשׁ, בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ כָּל נְדָרֶיהָ בִּכְלָל, אָז יֶשְׁנוֹ לַפְּרָט. הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין בִּטּוּל לַפְּרָט לְבַדּוֹ. וְכָל זֶה דַּוְקָא שֶׁעָשְׂתָה נֶדֶר אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁרָשַׁם בְּמַאֲמַר ״וְשָׁמַע אָבִיהָ אֶת נִדְרָהּ״, אֲבָל אִם עָשְׂתָה אוֹתָם בְּגֶדֶר שְׁנֵי נְדָרִים, אֵין נִתְלֶה זֶה בָּזֶה.