הפסוק ממשיך לפרט את תפקיד הלווים: לשמור את כל כלי אוהל מועד ואת משמרת בני ישראל, לעבוד את עבודת המשכן. רש״י מבאר ש״משמרת בני ישראל״ פירושה שכל ישראל היו זקוקים לצורכי המקדש, אלא שהלווים באים תחתיהם בשליחותם, ולפיכך לוקחים מהם את המעשרות בשכרם, כפי שנאמר שהמעשר שכר הוא ללווים חלף עבודתם. אבן עזרא מוסיף ש״משמרת בני ישראל״ עניינה שישמרו שלא יגע ישראל אל המשכן. כך הפסוק מבהיר שהלווים אחראים על שמירת כלי הקודש ומשמשים כשלוחים של כל ישראל בעבודת המשכן, ותפקידם כולל הן שמירה על הכלים והן מניעת קרבה אסורה של זרים אל הקודש.
