ה׳ מצווה את משה להקריב את מטה לוי ולהעמידו לפני אהרן הכהן, וישרתו אותו. רש״י מבאר מהו השירות: לשמור את משמרתו, כלומר לשמור על המקדש שלא יקרב זר, כפי שנאמר שאהרן ובניו יישאו את עוון המקדש, והלווים מסייעים להם בשמירה זו. אבן עזרא מוסיף ש״לפני אהרן הכהן״ מלמד שאהרן הוא הנגיד והראש של השבט, ומבאר ש״והעמדת״ פירושו לצורך השירות. כך הפסוק קובע את מעמד הלווים כמשרתים של הכהנים ושומרי המשכן, הפועלים תחת סמכותו של אהרן, ומייסד את מערכת היחסים בין שבט לוי לבין משפחת הכהונה בעבודת הקודש.