בְּמִדְבַּר כ״ז · ד׳

למה יגרע שם אבינו. אָנוּ בִּמְקוֹם בֵּן עוֹמְדוֹת, וְאִם אֵין הַנְּקֵבוֹת חֲשׁוּבוֹת זֶרַע, תִּתְיַבֵּם אִמֵּנוּ לְיָבָם (בבא בתרא קיט):

כי אין לו בן. הָא אִם הָיָה לוֹ בֵן, לֹא הָיוּ תוֹבְעוֹת כְּלוּם, מַגִּיד שֶׁחַכְמָנִיּוֹת הָיוּ (שם):

לְמָא יִתְמְנַע שְׁמָא דַאֲבוּנָא מִגוֹ זַרְעִיתֵיהּ אֲרֵי לֵית לֵיהּ בָּר הַב לָנָא אַחֲסָנָא בְּגוֹ אֲחֵי אָבוּנָא

כי אין לו בן. בעבור שאין לו בן:

לָמָּה יִגָּרַע. פֵּרוּשׁ, עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בַּמִּשְׁנָה בְּפֶרֶק יֵשׁ נוֹחֲלִין (בבא בתרא קטז) וְזֶה לְשׁוֹנָם: בְּנוֹת צְלָפְחָד נָטְלוּ שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים בְּנַחֲלָה - חֵלֶק אֲבִיהֶם, וְחֶלְקוֹ עִם אֶחָיו בְּנִכְסֵי חֵפֶר, וְשֶׁהָיָה בְּכוֹר וְכוּ׳ עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ לָמָּה יִגָּרַע וְגוֹ׳ כְּנֶגֶד חֵלֶק צְלָפְחָד, תְּנָה לָנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ פֵּרוּשׁ, חֵלֶק צְלָפְחָד שֶׁנּוֹגֵעַ לוֹ תּוֹךְ אֶחָיו בְּנִכְסֵי חֵפֶר שֶׁהָיָה מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם, וְחֵלֶק הַבְּכוֹרָה כָּלוּל הוּא בְּמַאֲמַר ״בְּתוֹךְ אֲחֵי״ וְגוֹ׳. וְדֶרֶךְ זֶה אֵינוֹ אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר שֶׁהָאָרֶץ נִתְחַלְּקָה לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, אֲבָל לְמַאן דְּאָמַר לְבָאֶיהָ נִתְחַלְּקָה לֹא נָטְלוּ חֶלְקוֹ שֶׁל צְלָפְחָד עַצְמוֹ. וְיִתְבָּאֵר הַכָּתוּב בְּדֶרֶךְ אַחֵר, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ שָׁם (בבא בתרא קיח) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבַּיֵי, בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נִתְחַלְּקָה וְכוּ׳, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״חַבְלֵי מְנַשֶּׁה עֲשָׂרָה״ - שִׁתָּא דְּשִׁתָּא בָּתֵּי אָבוֹת וְאַרְבְּעָה דִּידְהוּ, פֵּרוּשׁ: אֶחָד חֵלֶק צְלָפְחָד, ב׳ חֶלְקוֹ בְּחֵפֶר, ג׳ בְּכוֹרָתוֹ פִּי שְׁנַיִם, ד׳ חֶלְקוֹ בִּירוּשַּׁת אֶחָיו. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְבָאֵי הָאָרֶץ וְכוּ׳, וּמְתָרֵץ: תְּרֵי אֲחֵי אַבָּא הֲווֹ לֵיהּ, עַד כָּאן. מֵעַתָּה אֲפִילוּ לִסְבָרַת מַאן דְּאָמַר לְבָאֶיהָ נִתְחַלְּקָה, נָטְלוּ הַבָּנוֹת שְׁתֵּי יְרוּשּׁוֹת - יְרוּשַּׁת צְלָפְחָד דְּאָבִיו פִּי שְׁנַיִם וִירוּשַּׁת שְׁנֵי אֶחָיו שֶׁמֵּתוּ. לָזֶה אָמְרוּ לָמָּה יִגָּרַע וְגוֹ׳ כְּנֶגֶד יְרוּשַּׁת חֵפֶר שֶׁנּוֹגַעַת לִצְלָפְחָד בַּחֲזָרָה, תְּנָה לָּנוּ וְגוֹ׳ כְּנֶגֶד יְרוּשַּׁת הָאַחִים שֶׁמֵּתוּ שֶׁנּוֹגַעַת לִצְלָפְחָד גַּם כֵּן מִצַּד הַחֲזָרָה.

עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב לִשְׁתֵּי הַסְּבָרוֹת בְּהָעִיר אָמְרוֹ ״לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ״, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״לָמָּה תִּגָּרַע נַחֲלַת אָבִינוּ״. עוֹד, לָמָּה חָזְרוּ לוֹמַר כִּי אֵין לוֹ אַחַר שֶׁכְּבָר אָמְרוּ ״וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ״? וְיִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא (קיט.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: תָּנָא, בְּנוֹת צְלָפְחָד וְכוּ׳ חַכְמָנִיּוֹת הֵן שֶׁלְּפִי שָׁעָה דִּבְּרוּ, דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּפָרָשַׁת יְבָמִין שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים״ וְגוֹ׳, אָמְרוּ לוֹ: אִם כְּבֵן אָנוּ תֵּן לָנוּ נַחֲלָה, וְאִם לֹא - תִּתְיַבֵּם אִמֵּנוּ עַד כָּאן. וְהוּא מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב כָּאן לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ, פֵּרוּשׁ, זוֹ הִיא טַעֲנַת יִבּוּם לְהָקִים שֵׁם הַמֵּת. וְלָזֶה דִּקְדְּקוּ בִּלְשׁוֹנָם ״לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ״, וְהַגֵּרָעוֹן הוּא ״כִּי אֵין לוֹ בֵּן״, וַה׳ צִוָּה ״כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים וְגוֹ׳ וּבֵן אֵין לוֹ וְגוֹ׳ יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ״ וְגוֹ׳. מַה תֹּאמַר שֶׁהַבַּת כְּבֵן תֵּחָשֵׁב וּפוֹטֶרֶת, אִם כֵּן ״תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ״. וַהֲגַם דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל הִקְדִּים בְּמַאֲמַר הַבָּנוֹת טַעֲנַת הַנַּחֲלָה לְטַעֲנַת הַיִּבּוּם, לֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא לוֹמַר שְׁתֵּי הַטְּעָנוֹת שֶׁאָמְרוּ וְלֹא דִּקְדֵּק לוֹמַר אוֹתָם כְּסִדְרָן. וְדֶרֶךְ זֶה יֶשְׁנוֹ בֵּין לִסְבָרַת רַבִּי יֹאשִׁיָּה שֶׁאָמַר הָאָרֶץ נִתְחַלְּקָה לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, בֵּין לִסְבָרַת רַבִּי יוֹנָתָן שֶׁאָמַר לְבָאֶיהָ נִתְחַלְּקָה. לִסְבָרַת הָאוֹמֵר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם שׁוֹאֲלִים גַּם חֶלְקוֹ שֶׁל צְלָפְחָד עַצְמוֹ וּשְׁאָר חֲלָקִים הַנּוֹגְעִים לוֹ מוּבָנִים מֵעַצְמָן, וְלִסְבָרַת הָאוֹמֵר לְבָאֶיהָ נִתְחַלְּקָה שׁוֹאֲלִים חֲלָקִים הַנּוֹגְעִים לִצְלָפְחָד בַּחֲזָרָה.