וַיַּקְרֵ֥ב מֹשֶׁ֛ה אֶת־מִשְׁפָּטָ֖ן לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃ {פ}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
ויקרב משה את משפטן. נִתְעַלְּמָה הֲלָכָה מִמֶּנּוּ, וְכָאן נִפְרַע עַל שֶׁנָּטַל עֲטָרָה לוֹמַר (דברים א') "וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי"; דָּ"אַ - רְאוּיָה הָיְתָה פָרָשָׁה זוֹ לְהִכָּתֵב עַל יְדֵי מֹשֶׁה, אֶלָּא שֶׁזָּכוּ בְנוֹת צְלָפְחָד וְנִכְתְּבָה עַל יָדָן (בבא בתרא קי"ט; סנהדרין ח'):
וְקָרֵב משֶׁה יָת דִינְהוֹן קֳדָם יְיָ
ויקרב משה את משפטן יודע היה משה שהבנות נוחלות על מה נחלקו אם יירשו בראוי כבמוחזק אם לאו.
וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה וְגוֹ׳. אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְפִי דִּבְרֵי תַּנָּא דְּחַכְמָנִיּוֹת וְכוּ׳ שֶׁהֵבֵאתִי בְּפָסוּק ״לָמָּה יִגָּרַע״, שֶׁשָּׁפְטוּ אִם אָנוּ כְּבֵן נִירַשׁ וְאִם לָאו תִּתְיַבֵּם אִמֵּנוּ, כְּמוֹ כֵן דִּבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה׳. וְטַעְמוֹ שֶׁאָמַר כֵּן, לְשֶׁאִם יֹאמַר לוֹ ה׳ אֵין לָהֶם נַחֲלָה יִתֵּן לוֹ טַעַם לָמָּה לֹא תִּתְיַבֵּם אִמָּם.
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּבָבָא בַּתְרָא (קיט:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַבִּי חִדְקָא: שִׁמְעוֹן הַשִּׁקְמוֹנִי הָיָה לִי חָבֵר מִתַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר - יוֹדֵעַ הָיָה מֹשֶׁה שֶׁבְּנוֹת צְלָפְחָד יוֹרְשׁוֹת, אֲבָל לֹא הָיָה יוֹדֵעַ אִם נוֹטְלוֹת חֵלֶק בְּכוֹרָה, וּרְאוּיָה הָיְתָה פָּרָשַׁת נְחָלוֹת לִכָּתֵב עַל פִּי מֹשֶׁה אֶלָּא שֶׁזָּכוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד וְנִכְתְּבָה עַל יָדָן, וּרְאוּיָה הָיְתָה פָּרָשַׁת מְקוֹשֵׁשׁ וְכוּ׳ אֶלָּא שֶׁנִּתְחַיֵּב מְקוֹשֵׁשׁ וְנִכְתְּבָה עַל יָדוֹ, עַד כָּאן. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת שָׁם בְּדִבּוּר הַמַּתְחִיל ״יוֹדֵעַ הָיָה מֹשֶׁה וְכוּ׳״: אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נֶאֶמְרָה פָּרָשַׁת נְחָלוֹת, יוֹדֵעַ הָיָה מִטַּעַם אִם כְּבֵן אָנוּ נִירַשׁ, אִם כְּבַת תִּתְיַבֵּם אִמֵּנוּ, כְּדִלְקַמָּן (במדבר כז:ד), עַד כָּאן.
וְקָשֶׁה לְדִבְרֵי בָּרַיְתָא זוֹ מִבָּרַיְתָא (זבחים קטו:) שֶׁנֶּחְלְקוּ רַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּסֵדֶר נְתִינַת הַתּוֹרָה, שֶׁכֻּלָּם מוֹדִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ כְּלָלוֹת הַתּוֹרָה וּפְרָטֶיהָ בְּסִינַי. וּלְפִי בָּרַיְתָא זוֹ לֹא נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה אִם יִטְּלוּ חֵלֶק בְּכוֹרָה אִם לֹא עַד שְׁנַת הָאַרְבָּעִים שֶׁהָיָה בְּעַרְבוֹת מוֹאָב אַחַר מִיתַת אַהֲרֹן, שֶׁכֵּן אָמַר הַכָּתוּב ״וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר״, הָא לָמַדְתָּ שֶׁמֵּת אַהֲרֹן. בִּשְׁלָמָא פָּרָשַׁת מְקוֹשֵׁשׁ לְפִי שֶׁהָיְתָה בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי ח״א קיג:) נוּכַל לוֹמַר שֶׁהָיָה ה׳ אוֹמְרָהּ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי אֶלָּא שֶׁנִּתְחַיֵּב מְקוֹשֵׁשׁ וְכוּ׳, מַה שֶׁאֵין כֵּן מַה שֶׁלְּפָנֵינוּ. וְעוֹד כְּפִי זֶה מֵת אַהֲרֹן חָסֵר יְדִיעַת הַתּוֹרָה בִּפְרָט דִּין זֶה.
וְנִרְאֶה כִּי לְעוֹלָם כָּל מִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה נֶאֶמְרוּ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי כְּלָלוֹת וּפְרָטוֹת, וּכְמוֹ כֵן פָּרָשַׁת נַחֲלוֹת, וְהָיָה יוֹדֵעַ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁהַבָּנוֹת יִטְּלוּ גַּם חֵלֶק הַבְּכוֹרָה. וּמַה שֶׁאָמְרוּ בַּבָּרַיְתָא לֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיִּטְּלוּ חֵלֶק הַבְּכוֹרָה, פֵּרוּשׁ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הַכַּוָּנָה אִם תֵּחָשֵׁב רָאוּי אוֹ מוּחְזָק, לְפִי שֶׁאֵין הַבְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם אֶלָּא בְּמוּחְזָק וְלֹא בְּרָאוּי. וְדָבָר זֶה לֹא בָּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן יְדִיעַת הַהֲלָכָה אֶלָּא חֶסְרוֹן יְדִיעַת מְצִיאוּת זֶה אִם קָרוּי מוּחְזָק אוֹ רָאוּי, וְחֶסְרוֹן יְדִיעַת דָּבָר זֶה אֵינוֹ חֶסְרוֹן דִּינֵי הַתּוֹרָה. וְכֵן מוֹכִיחִים הַדְּבָרִים מִמַּה שֶׁאָמְרוּ שָׁם בַּגְּמָרָא שֶׁמַּקְשֶׁה מִבְּרַיְתָא זוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן הַשִּׁקְמוֹנִי לְרָבָא שֶׁאָמַר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מוּחְזֶקֶת הִיא, וְאָמַר: וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ מוּחְזֶקֶת הִיא, מַאי קָא מְסַפְּקָא לֵיהּ? וּמְתָרֵץ: הִיא גּוּפָא מְסַפְּקָא לֵיהּ בְּמַשְׁמָעוּת דִּקְרָא (שמות ו:ח) ״וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה״ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אִם פֵּרוּשׁ מוֹרָשָׁה הוּא יְרֻשָּׁה וּכְפִי זֶה הַבְּכוֹר יִטּוֹל בָּהּ פִּי שְׁנַיִם, אוֹ דִּלְמָא פֵּרוּשׁ מוֹרָשָׁה הוּא שֶׁיִּהְיוּ מוֹרִישִׁין אוֹתָהּ. וּפָשְׁטוּ לֵיהּ יְרֻשָּׁה לָכֶם וּמוֹרִישִׁין לִבְנֵיהֶם, וְהַיְנוּ דִּכְתִיב (שמות טו:יז): ״תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ״ וְגוֹ׳, מְלַמֵּד שֶׁמִּתְנַבְּאִים וְאֵינָם יוֹדְעִים מַה וְכוּ׳, עַד כָּאן. הַדְּבָרִים מַגִּידִים שֶׁהַסָּפֵק הָיָה בָּאָרֶץ לֹא בְּמִשְׁפַּט הַבְּכוֹרָה שֶׁכְּבָר נֶאֶמְרָה פָּרָשַׁת נַחֲלוֹת, שֶׁאִם לֹא כֵן מַה מַקְשֶׁה הַתַּלְמוּד בַּמֶּה נִסְתַּפֵּק מֹשֶׁה כֵּיוָן שֶׁעֲדַיִן לֹא נֶאֶמְרָה פָּרָשַׁת נַחֲלוֹת עַד אוֹתָהּ שָׁעָה.
וְנִתְבָּאֵר גַּם כֵּן מֵהַגְּמָרָא שֶׁגַּם מִשְׁפַּט אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אִם הִיא מוּחְזֶקֶת אוֹ רְאוּיָה נֶאֶמְרָה בַּתּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁנִּסְתַּפֵּק מֹשֶׁה בְּפֵרוּשׁ מוֹרָשָׁה. וְגַם אוֹתוֹ סָפֵק יֵשׁ לוֹ בֵּרוּר בַּתּוֹרָה מִפָּסוּק ״תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ״ (שמות טו:יז), וְלֹא הִרְגִּישׁ בּוֹ, כְּאָמְרוֹ מִתְנַבְּאִים וְאֵינָם יוֹדְעִים וְכוּ׳. וּמֵעַתָּה אָמְרוֹ וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן הוּא טַעֲנַת הַבְּכוֹרָה בָּאָרֶץ, וְאָמַר לֵיהּ רַחְמָנָא וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת וְגוֹ׳, וּפֵרַשׁ שָׁם שֶׁדּוֹרֵשׁ רֶמֶז הַבְּכוֹרָה מִתֵּבַת ״וְהַעֲבַרְתָּ״ כְּדִכְתִיב (שמות יג:יב) ״וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם״. וַהֲגַם שֶׁתִּמְצָא שֶׁכָּל עִנְיַן הַנַּחֲלוֹת כָּתוּב כָּאן, בִּזְמַנּוֹ נֶאֱמַר בְּסִינַי אֶלָּא שֶׁנִּקְבַּע כָּאן, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין נט:) בְּעִנְיַן מִילָה וְגִיד הַנָּשֶׁה (חולין ק:) שֶׁבְּסִינַי נֶאֶמְרוּ אֶלָּא שֶׁנִּקְבְּעוּ שָׁם. אֶלָּא שֶׁנִּשְׁאַר לָנוּ לֵידַע הֵיכָן רָמְזוּ הַבָּנוֹת בְּדִבְרֵיהֶם טַעֲנַת הַבְּכוֹרָה שֶׁאוֹמֵר שֶׁעָלֶיהָ הִקְרִיב מֹשֶׁה מִשְׁפָּטָן. וְאוּלַי כִּי אֵין צֹרֶךְ שֶׁיִּשְׁאֲלוּ אִם הַדַּיָּן יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם זְכוּת מַה שֶׁלֹּא הוּזְכַּר בְּדִבְרֵיהֶם וְנִסְתַּפֵּק בּוֹ, יִשְׁאַל עָלָיו לֵאלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁרָמְזוּהָ בְּמַאֲמַר לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ, שֶׁרָצוּ שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר לָהֶם כְּאִלּוּ אֲבִיהֶם הוּא הַנִּכְנָס לָאָרֶץ, וְהַדָּבָר מוּבָן שֶׁרְצוֹנָם לוֹמַר שֶׁיִּטְלוּ חֵלֶק הַבְּכוֹרָה בָּאָרֶץ. וּלְפִי זֶה אָמְרוֹ מִשְׁפָּטָן פֵּרוּשׁ, הַמִּשְׁפָּט שֶׁתָּבְעוּ בְּחֵלֶק הַבְּכוֹרָה.
