בְּמִדְבַּר כ״ב · ל״ט

קרית חצות. עִיר מְלֵאָה שְׁוָקִים, אֲנָשִׁים וָטַף בְּחוּצוֹתֶיהָ, לוֹמַר רְאֵה וְרַחֵם שֶׁלֹּא יֵעָקְרוּ אֵלּוּ:

וַאֲזַל בִּלְעָם עִם בָּלָק וַאֲתוֹ לְקִרְיַת מְחוֹזוֹהִי

קרית חצות. שם מדינה:

וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם וְגוֹ׳. נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁלֹּא נָהַג בּוֹ כָּבוֹד, אֶלָּא שֶׁקָּדַם וְהָלַךְ בָּלָק וְהוּא הָלַךְ אַחֲרָיו, וְלָזֶה לֹא אָמַר ״וַיֵּלְכוּ בָּלָק וּבִלְעָם״. וְאֶפְשָׁר כִּי לְפִי שֶׁשָּׁמַע בָּלָק מַאֲמַר בִּלְעָם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דָּבָר, פָּנָה אֵלָיו עֹרֶף וְהָלַךְ לוֹ, אֶלָּא שֶׁבִּלְעָם נִטְפַּל לוֹ מֵאֲחוֹרָיו וְהָלַךְ עִמּוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם עִם בָּלָק.