וַיִּפְנוּ֙ וַֽיַּעֲל֔וּ דֶּ֖רֶךְ הַבָּשָׁ֑ן וַיֵּצֵ֣א עוֹג֩ מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֨ן לִקְרָאתָ֜ם ה֧וּא וְכׇל־עַמּ֛וֹ לַמִּלְחָמָ֖ה אֶדְרֶֽעִי׃

ויפנו ויעלו דרך הבשן, ויצא עוג מלך הבשן לקראתם הוא וכל עמו למלחמה אדרעי. אבן עזרא מבאר ש״ויפנו״ כפי שפירש, ו״אדרעי״ פירושו אל אדרעי, דרך קצרה. חזקוני מבאר ש״ויפנו ויעלו״ הוא לצד צפון, על שם שכל ההולך מדרום לצפון הוא עולה, ומבאר שעוג, שכל ארצו מארץ כנען, לא קראו לו לשלום, משום שנאמר בם ״לא תחיה כל נשמה״, מה שאין כן סיחון שקצת ארצו משל מואב ועמון היתה. ישראל פונים צפונה אל הבשן, ועוג יוצא כנגדם למלחמה באדרעי. ההבדל בין היחס לסיחון לבין היחס לעוג נעוץ במעמד ארצם, וכך מובן מדוע לא נשלחה לעוג הצעת שלום.