משה שולח לרגל את יעזר, ולוכדים את בנותיה ומורישים את האמורי אשר שם. רש״י מבאר שהמרגלים לכדוה, ואמרו: לא נעשה כראשונים, בטוחים אנו בכוח תפילתו של משה להילחם. חזקוני מציין ש״ויירש״ כתיב ״ויורש״ קרי. שילוח המרגלים ליעזר, וביטחונם בכוח תפילת משה בניגוד למרגלים הראשונים, מלמד על התיקון שחל בעם. המרגלים כאן אינם מוציאים דיבה אלא פועלים באמונה ובביטחון, ואף לוכדים את הערים בעצמם. כך מתקן דור הכניסה את חטא המרגלים של דור המדבר. אונקלוס מתרגם ״לרגל את יעזר״ - ״לאללא ית יעזר״. הכיבוש נמשך ומתרחב אל עבר הצפון.
