אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וּלְמָא אַסֶקְתּוּנָא מִמִצְרַיִם לְאַיְתָאָה יָתָנָא לְאַתְּרָא בִישָׁא הָדֵין לָא אֲתַר כְּשַׁר לְבֵית זְרַע וְאַף לָא תְּאֵנִין וְגוּפְנִין וְרִמוֹנִין וּמַיָא לֵית לְמִשְׁתֵּי
Onkelos Numbers
בְּמִדְבַּר כ׳ · ה׳
וְלָמָ֤ה הֶֽעֱלִיתֻ֙נוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם לְהָבִ֣יא אֹתָ֔נוּ אֶל־הַמָּק֥וֹם הָרָ֖ע הַזֶּ֑ה לֹ֣א ׀ מְק֣וֹם זֶ֗רַע וּתְאֵנָ֤ה וְגֶ֙פֶן֙ וְרִמּ֔וֹן וּמַ֥יִם אַ֖יִן לִשְׁתּֽוֹת׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
העם ממשיך בתלונתו: למה העליתונו ממצרים להביא אותנו אל המקום הרע הזה, שאין בו זרע, תאנה, גפן ורימון, ואף מים אין לשתות. אבן עזרא מציין ש״העליתונו״ היא מילה זרה בצורתה. תוכן התלונה הוא ניגוד בין שפע הפירות שהכירו לבין המדבר השומם וחסר המים. הזכרת התאנה, הגפן והרימון דווקא רומזת לפירות שבהם משתבחת ארץ ישראל, ומבטאת את געגועי העם למקום מיושב ופורה. אונקלוס מתרגם ״המקום הרע הזה״ - ״אתרא בישא הדין״, ומדגיש שאין זה מקום כשר לזריעה ולנטיעה. עיקר הצעקה חוזר תמיד אל חוסר המים.
מבוסס על אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12העליתנו. מלה זרה:
On Your Way