בְּמִדְבַּר כ׳ · ד׳

וּלְמָא אַעֶלְתּוּן יָת קְהָלָא דַיְיָ לְמַדְבְּרָא הָדֵין לִמְמַת תַּמָן אֲנַחְנָא וּבְעִירָנָא

ולמה הבאתם. ידבר למשה ולאהרן כי כן כתוב ויקהלו על משה ועל אהרן:

וטעם וירב העם עם משה. שהמריבה היתה עם משה חזקה:

וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת קְהַל ה׳. מִתְּחִלָּה נֶאֱמַר ״וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן״ וְאַחַר כָּךְ נֶאֱמַר ״וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה״ לְבַד, וְאַחַר כָּךְ חָזַר וְאָמַר ״וְלָמָה הֲבֵאתֶם״ לִשְׁנֵיהֶם, וְאַחַר כָּךְ ״לָמָה הֶעֱלִיתָנוּ״ לְמֹשֶׁה לְבַד (עיין בעל הטורים). וְעוֹד שֶׁהָיָה לָהֶם לְהַקְדִּים תְּלוּנַּת ״וְלָמָה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם״ קֹדֶם ״וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת קְהַל ה׳ אֶל הַמִּדְבָּר״ כְּסֵדֶר הֲוָיָתָן. וְעוֹד שֶׁשִּׁנָּה שְׁמוֹתָם כַּמָּה פְּעָמִים מֵעֵדָה, לְקָהָל, וְהָעָם, וּקְהַל ה׳.

וְהַבֵּאוּר לְכָל זֶה הוּא, שֶׁיָּדְעוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהַבְּאֵר הָיָה בִּזְכוּת מִרְיָם, וְהַמָּן בִּזְכוּת מֹשֶׁה, וְעַנְנֵי כָּבוֹד בִּזְכוּת אַהֲרֹן, וְאִלּוּ הָלְכוּ דֶּרֶךְ אֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת לֹא הָיוּ צְרִיכִין לְכָל זֶה, וְיָדוּעַ שֶׁהָעֲלִיָּה מִמִּצְרַיִם הָיָה מֹשֶׁה לְבַד הָעִקָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות לב א): ״כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ״ וְגוֹ׳, אֲבָל מַה שֶּׁנִּתְרַצּוּ לִכָּנֵס בַּמִּדְבָּר הָיָה עַל יְדֵי שְׁנֵיהֶם, כִּי לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לִהְיוֹת שָׁם בְּלֹא מָן וּבְלֹא עַנְנֵי כָבוֹד. וּלְפִיכָךְ נֶאֱמַר: ״וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן״, וְלֹא פֵּרֵשׁ עֲדַיִן לָמָּה נִקְהֲלוּ עַל שְׁנֵיהֶם. וְאַחַר כָּךְ אָמַר: ״וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה״ לְבַדּוֹ, וְלֹא פֵּרֵשׁ עֲדַיִן לָמָּה רָבוּ עִמּוֹ. וְאַחַר כָּךְ פֵּרֵשׁ עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, כִּי מַה שֶּׁנִּקְהֲלוּ עַל שְׁנֵיהֶם הַיְינוּ כְּדֵי לוֹמַר לָהֶם ״וְלָמָּה הֲבֵאתֶם אֶת קְהַל ה׳ אֶל הַמִּדְבָּר״, כִּי שְׁנֵיהֶם הָיוּ סִבָּה לָהֶם לָבֹא אֶל הַמִּדְבָּר. וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן, כִּי מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה״, הַיְינוּ שֶׁאָמְרוּ ״וְלָמָּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם״ וְגוֹ׳ כִּי מֹשֶׁה לְבַדּוֹ הַמַּעֲלֶה אוֹתָם. וּמַה שֶּׁהִקְדִּימוּ תְּלוּנַּת וְ״לָמָּה הֲבֵאתֶם״ וְגוֹ׳ לְפִי שֶׁזּוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכֻלָּם, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם הֶזֵּק בַּהַעֲלָאָה מִמִּצְרַיִם אִלּוּ לֹא הֱבִיאָם אֶל הַמִּדְבָּר. עַל כֵּן עָשׂוּ תְּלוּנָּה תְּחִלָּה עַל שֶׁהֱבִיאוּם אֶל הַמִּדְבָּר הָרַע מִצַּד עַצְמוֹ, אַף אִם לֹא הָיוּ יוֹצְאִים מִמָּקוֹם חָשׁוּב כְּמִצְרַיִם, וְאַחַר כָּךְ עָשׂוּ תְּלוּנָּה קְטַנָּה מִזּוֹ, וְהוּא שֶׁהִכְרִיחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה כִּי הֶעֱלָם מִמִּצְרַיִם, מָקוֹם שֶׁהוּא כְּגַן ה׳ לְאִילָנוֹת וּזְרָעִים, אֶל הַמָּקוֹם הָרָע הַזֶּה לֹא מְקוֹם זֶרַע וּתְאֵנָה וְגוֹ׳.

וּלְפִי מַה שֶּׁפֵּרַשְׁנוּ לְמַעְלָה שֶׁעָשׂוּ תְּלוּנָּה בַּעֲבוּר שֶׁאִבְּדוּ חֶלְקָם בָּעוֹלָם הַבָּא, מְיֻשָּׁב גַּם כֵּן לָמָּה הִקְדִּימוּ תְּלוּנַּת ״וְלָמָּה הֲבֵאתֶם״ וְגוֹ׳ כִּי רַבָּה הִיא בֶּאֱמֶת. וְזֶה שֶׁאָמַר ״וַיָּבֹאוּ כָּל הָעֵדָה״ הַיְינוּ עֵדָה הַשְּׁלֵמָה כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י, ״וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ״, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״הָעָם״ מְדַבֵּר בִּרְשָׁעִים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשׁ רַשִׁ״י בַּפָּסוּק ״וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים״ (במדבר יא א), וְרוֹצֶה לוֹמַר שֶׁהָרְשָׁעִים שֶׁבֵּינֵיהֶם בִּקְשׁוּ לֵישֵׁב יְשִׁיבָה שֶׁל קֶבַע בְּקָדֵשׁ, וְלֹא הָיָה לָהֶם רָצוֹן וְחֵפֶץ לָלֶכֶת לָאָרֶץ כִּי שָׂנְאוּ הָאָרֶץ, מִיָּד ״וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם״ כְּדֵי שֶׁמֵּחֲמַת חֶסְרוֹן מַיִם לֹא יְבַקְשׁוּ יְשִׁיבָה שֶׁל קֶבַע, וּמִיתָתָהּ סִבָּה לְחֶסְרוֹן הַבְּאֵר, וּבַהֲדֵי הוֹצָא לָקֵי כַּרְבָא (ב״ק צב.), שֶׁלֹּא הָיָה מַיִם לָעֵדָה אֲפִלּוּ לַשְׁלֵמִים שֶׁבָּהֶם שֶׁנִּקְרְאוּ בְּשֵׁם ״עֵדָה״. ״וַיָּרֶב הָעָם״ אֵלּוּ הַפְּחוּתִים, אֲבָל הַטּוֹבִים שָׁתְקוּ כִּמְצַפִּים לִתְשׁוּעַת ה׳. וּמַה שֶּׁאָמְרוּ ״וְלָמָּה הֲבֵאתֶם אֶת קְהַל ה׳״, זֶהוּ דִּבְרֵי עַצְמָם, כִּי בְּעֵינֵי עַצְמָם הָיוּ כְּשֵׁרִים.

וְלָמָה הֲבֵאתֶם וְגוֹ׳. תַּרְעוֹמֶת שְׁנִיָּה: לָמָּה הֱבִיאוּם דֶּרֶךְ מִדְבָּר שֶׁהוּא מְקוֹם סַכָּנַת מִיתַת צָמָא, שֶׁהָיָה לָהֶם לְהַעֲלוֹתָם שֶׁלֹּא עַל דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה, כֵּיוָן שֶׁאֵין כֹּחַ בְּיַד מֹשֶׁה לָתֵת לָהֶם מַיִם בַּמִּדְבָּר, עַל מִי סָמַךְ לַהֲבִיאָם דֶּרֶךְ שָׁם?

וְאָמְרָם וְלָמָה הֶעֱלִיתוּנוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, וְאִם תָּשִׁיבוּ אוֹתָנוּ כִּי אֵין דֶּרֶךְ מֻבְטָח לְהַעֲבִיר אֶתְכֶם בּוֹ אֶלָּא דֶּרֶךְ מִדְבָּר, אוֹ הֶכְרֵחַ הָיָה הַדָּבָר שֶׁתַּעַבְרוּ דֶּרֶךְ מִדְבָּר, לָזֶה נִתְרַעֲמוּ וְאָמְרוּ: אִם כֵּן לֹא הָיָה לָכֶם לְהַעֲלוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, כֵּיוָן שֶׁהוּא מֻכְרָח לְהָבִיא אוֹתָנוּ אֶל הַמָּקוֹם הָרַע הַזֶּה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה שֶׁאֵינוֹ מְקוֹם זֶרַע וְגוֹ׳, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין פח:) מִדְבָּר אֵינוֹ מַעֲלֶה צְמָחִים.

וְאָמְרוּ אֶל הַמָּקוֹם בְּה״א הַיְדִיעָה, לוֹמַר שֶׁמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁבַּמִּדְבָּר יְדוּעוֹת הֵם שֶׁאֵינוֹ מָקוֹם וְגוֹ׳, וּמַיִם אַיִן לִשְׁתּוֹת פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ לִשְׁתּוֹת שֶׁהוּא דָּבָר הַהֶכְרֵחִי וְאַתֶּם אֵינְכֶם יְכוֹלִין לְהַמְצִיא לָנוּ מַיִם. וְלֹא הָיָה מַעֲנֶה בְּפִי מֹשֶׁה, וְעָמַד בִּתְפִלָּה לִפְנֵי ה׳ הוּא וְאַהֲרֹן, דִּכְתִיב ״וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם״.