וַיֹּצֵ֨א מֹשֶׁ֤ה אֶת־כׇּל־הַמַּטֹּת֙ מִלִּפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה אֶֽל־כׇּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּרְא֥וּ וַיִּקְח֖וּ אִ֥ישׁ מַטֵּֽהוּ׃ {פ}

משה מוציא את כל המטות מלפני ה׳ אל כל בני ישראל, ויראו וייקחו איש מטהו. אבן עזרא מבאר ש״ויראו״ פירושו שראו מכתב יד כל אחד. משה מציג את המטות לפני כל העם, וכל נשיא מזהה ולוקח את מטהו שלא פרח, בעוד מטה אהרן לבדו פרח. ראיית העם את האות במו עיניהם היא תכלית המבחן: כל אחד מזהה את מטהו הרגיל ומבין שרק מטה אהרן זכה לפריחה ניסית. בכך מתקבלת ההכרעה בבחירת הכהונה על ידי כל ישראל בלא עוררין.