וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן וְגוֹ׳. רֶמֶז כִּי לֹא לְמַרְאֵה עֵינֵי הָאָדָם יִשְׁפֹּט ה׳, כִּי אִם נִרְאֶה אֶחָד עֵץ יָבֵשׁ בְּלִי לַחְלוּחִית מַיִם תּוֹרָה וְחָכְמָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַפְרִיחוֹ, וְכָךְ בְּהֵפֶךְ, כִּדְמַסִּיק בַּיַּלְקוּט (ביחזקאל יז קח עיי״ש) שֶׁדָּרַשׁ עַל קֹרַח וְאַהֲרֹן פָּסוּק ״הוֹבַשְׁתִּי עֵץ לָח וְהִפְרַחְתִּי עֵץ יָבֵשׁ״ (שם יז כד). וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁמִּשָּׁם נִמְשַׁךְ הַמָּקוֹר שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָיָה בַּמִּקְדָּשׁ הָיָה מְלַבְלֵב וְעוֹשֶׂה פֵּרוֹת וַאֲפִילוּ הַזָּהָב שֶׁנִּקְרָא פַּרְוַיִם. ״וַיּוֹצֵא פֶרַח״, זֶה הָיָה סִימָן לְכֹהֲנִים קְטַנִּים שֶׁנִּקְרְאוּ פִּרְחֵי כְּהֻנָּה. ״וַיָּצֵץ צִיץ״, זֶה סִימָן לְכֹהֲנִים גְּדוֹלִים נוֹשְׂאִים צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ. ״וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים״, בִּזְכוּת ״וַיָּרָץ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל״ וְגוֹ׳ כְּדֵי לַעֲצֹר הַמַּגֵּפָה, וּבִזְכוּת שֶׁכֹּהֲנִים זְרִיזִים הֵם, כִּגְמוּל יָדוֹ הֵשִׁיב לוֹ לְהַצְמִיחַ שְׁקֵדִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַשְׁמָעוּת לְשׁוֹן שְׁקִידוּת וּמְהִירוּת, וְזָכָה לַמַּתָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ״, וּלְשׁוֹן הִנֵּה מוֹרֶה עַל הַזְּרִיזוּת. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י פָּרָשַׁת וַיֵּשֶׁב (לז יג) ״וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי״, לְשׁוֹן עֲנָוָה וּזְרִיזוּת. וְרַשִׁ״י פֵּרֵשׁ כָּאן, ״הִנֵּה״ - בְּשִׂמְחָה, כִּדְאִיתָא ״הִנֵּה הוּא יוֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ״ (שמות ד יד). וְטַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר שֶׁכָּל ״הִנֵּה״ לְשׁוֹן זְרִיזוּת הוּא, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם עוֹשֶׂה בִּזְרִיזוּת וַדַּאי הוּא שָׂמֵחַ בַּעֲשִׂיָּתוֹ. וּכְשֵׁם שֶׁאַהֲרֹן הָיָה שָׂמֵחַ לִקְרַאת מֹשֶׁה אָחִיו הַקָּטָן מִמֶּנּוּ וְלֹא נִתְקַנֵּא בִּשְׂרָרָתוֹ, בִּזְכוּת זֶה נִתַּן לְאַהֲרֹן שְׂרָרַת הַכְּהֻנָּה לְמָשְׁחָה בָהּ בְּשִׂמְחָה, זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ״, בִּזְכוּת ״הִנֵּה הוּא יוֹצֵא לִקְרָאתֶךָ״. וּלְמַעְלָה בַּפָּסוּק ״בֹּקֶר וְיוֹדַע ה׳״ שֶׁנָּתַן לוֹ ה׳ הַמַּתָּנוֹת בַּבֹּקֶר בְּפָנִים מְאִירוֹת בְּשִׂמְחָה, כְּמִשְׁפַּט כָּל דָּבָר הַנִּתָּן אֶל הַשּׁוֹאֵל כַּהֹגֶן. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (שבת קלט.) שֶׁבִּזְכוּת ״וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ״, זָכָה לְחֹשֶׁן מִשְׁפָּט עַל הַלֵּב, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כה ט): ״יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט״, כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים (כא א), וְדֶרֶךְ זֶה עֲנָוָה לוֹ שֶׁשָּׂמַח עַל שְׂרָרַת אָחִיו. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (חולין פט.): גָּדוֹל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טז ח): ״וְנַחְנוּ מָה״, וְכֵן בְּאַהֲרֹן כְּתִיב (במדבר טז יב): ״וְאַהֲרֹן מַה הוּא״, שֶׁהוּא מְחַשֵּׁב אֶת עַצְמוֹ לִבְלִי מָה, כְּאִלּוּ הוּא עֵץ יָבֵשׁ שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם לַחְלוּחִית, עַל כֵּן זָכָה שֶׁפָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן הַיָּבֵשׁ.
וּמַה שֶּׁנָּתְנוּ לוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתָּנוֹת, כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים, כִּדְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן (סנהדרין צ:): מִנַּיִן שֶׁאֵין נוֹתְנִים מַתָּנוֹת לְכֹהֵן עַם הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (דבה״י ב׳ לא ד): ״לָתֵת מְנָת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְמַעַן יֶחֶזְקוּ בְּתוֹרַת ה׳״ וְגוֹ׳. וּבַיַּלְקוּט (יח תשנה עיי״ש) מָנָה עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתָּנוֹת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּמִּקְדָּשׁ וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּגְּבוּלִין, רֶמֶז לַדָּבָר ״זֶה יִהְיֶה לְךָ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים״, כְּמִסְפַּר ״זֶה״, דְּהַיְינוּ שְׁנֵים עָשָׂר, יִהְיֶה לְךָ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, דְּהַיְינוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ; ״וְזֶה לְּךָ תְּרוּמַת מַתָּנָם לְכָל תְּנוּפוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, זֶהוּ כְּנֶגֶד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שֶׁבַּגְּבוּלִין, כִּי אֵין שָׁם מִקְדָּשׁ. וּלְמַעְלָה פָּרָשַׁת נָשֹׂא (ו כג) פֵּרַשְׁנוּ שֶׁיֵּשׁ עוֹד עֲבוֹדַת מַתָּנָה, וְהִיא בִּרְכַּת כֹּהֲנִים ״כֹּה תְבָרֲכוּ״, כִּי בָהּ יִהְיוּ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ, וְכָאן הִיא רְמוּזָה בְּיִתּוּר לָשׁוֹן ״הִנֵּה״ (יח ח) עוֹלֶה שִׁשִּׁים כְּמִסְפַּר ״שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ״ (שיר ג ז) הָרְמוּזִים בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים, וְשָׁם נֶאֶמְרוּ פָּנִים מְאִירוֹת: ״יָאֵר ה׳ פָּנָיו אֵלֶיךָ״, וְהַיְינוּ ״הִנֵּה״ בְּשִׂמְחָה.
