וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הָשֵׁ֞ב אֶת־מַטֵּ֤ה אַהֲרֹן֙ לִפְנֵ֣י הָעֵד֔וּת לְמִשְׁמֶ֥רֶת לְא֖וֹת לִבְנֵי־מֶ֑רִי וּתְכַ֧ל תְּלוּנֹּתָ֛ם מֵעָלַ֖י וְלֹ֥א יָמֻֽתוּ׃

למשמרת לאות. לְזִכָּרוֹן שֶׁבָּחַרְתִּי בְּאַהֲרֹן לְכֹהֵן וְלֹא יִלּוֹנוּ עוֹד עַל הַכְּהֻנָּה:

ותכל תלונתם. כְּמוֹ וּתְכַלֶּה תְּלֻנּוֹתָם; לָשׁוֹן זֶה שֵׁם מִפְעָל יָחִיד לְשׁוֹן נְקֵבָה, כְּמוֹ תְלֻנָּתָם, מרמור"יש בלעז; וְיֵשׁ חִלּוּק בֵּין תְּלֻנּוֹתָם לִתְלֻנָּתָם, תְּלֻנָּתָם תְּלֻנָּה אַחַת, תְּלֻנּוֹתָם שֵׁם דָּבָר בִּלְשׁוֹן יָחִיד וַאֲפִלּוּ הֵם תְּלֻנּוֹת הַרְבֵּה:

וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה אָתֵיב יַת חוּטְרָא דְאַהֲרֹן לְקֳדָם סַהֲדוּתָא לְמַטָרָא לְאָת לְעַמָא סַרְבָנָא וִיסוּפַן תּוּרְעֲמַתְהוֹן מִן קֳדָמַי וְלָא יְמוּתוּן

לְמִשְׁמֶרֶת לְאוֹת לְזִכָּרוֹן שֶׁבָּחַרְתִּי בְּאַהֲרֹן לְכֹהֵן וְלֹא יַלִּינוּ עוֹד עַל הַכְּהוּנָּה, לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר י״ז:כ״ה). וְאֵין הַמַּטֶּה הַזֶּה אוֹת רַק עַל מַטֵּה לֵוִי שֶׁנִּבְחַר מִשְּׁאָר הַשְּׁבָטִים, לֹא עַל אַהֲרֹן שֶׁתִּהְיֶה לוֹ הַכְּהוּנָּה. וְהַנָּכוֹן, לְמִשְׁמֶרֶת לְאוֹת עַל שֵׁבֶט לֵוִי תְּמוּרֵי הַבְּכוֹרוֹת, כִּי הַשְּׂרֵפָה אוֹת עַל הַכְּהוּנָּה, וְהַפֶּרַח עַל הַלְּוִיָּה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי (רמב״ן על במדבר י״ז:ו׳). וְזֶה טַעַם "פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי" (במדבר י״ז:כ״ג), כִּי לְכָל בֵּית לֵוִי פָּרַח וּבִזְכוּתָם. וְאֶפְשָׁר שֶׁכֵּיוָן שֶׁנּוֹדַע בַּמַּטֶּה שֶׁאֵין הַשֵּׁם חָפֵץ בַּבְּכוֹרוֹת וְהוּא חָפֵץ בְּשֵׁבֶט לֵוִי, שֶׁתִּהְיֶה הַכְּהוּנָּה לְאַהֲרֹן בְּלֹא תַּרְעוֹמֶת, כִּי הוּא הַנִּכְבָּד בַּשֵּׁבֶט וְהַנָּשִׂיא בָּהֶם בַּמַּטֶּה, וְלוֹ תֵּאוֹת שְׂרָרַת הַשֵּׁבֶט הַהוּא. וְאֵינוֹ נָכוֹן בְּעֵינַי כִּי גֵּרְשׁוֹן בְּכוֹר לֵוִי:

לאות לבני מרי - לדורות הבאים שירצו למרוד, כגון עוזיהו.

ותכל תלונתם - ותכלה את תלונתם של ישראל, כמו מן צו צוה.

ותכל תלונתם ותכלה אתה תלונתם של ישראל דוגמא וצו את יהושע מן יצוה. ותכס בצעיף מן ותכסה.