בְּמִדְבַּר י״ד · ל״ט

משה מדבר את הדברים האלה אל כל בני ישראל, ויתאבלו העם מאוד. הפסוק מתאר את תגובת העם לאחר ששמעו את גזר הדין על דור המדבר ועל המרגלים: אבל כבד. על פי הפשט, האבל נובע מן ההכרה בגודל האסון שהמיטו על עצמם בחטא המרגלים - הפסידו את הכניסה לארץ ונגזרו למות במדבר. תרגום אונקלוס מוסר את הפסוק כלשונו. אבל זה הוא נקודת מפנה רגשית: מן הבכי חסר הפשר של הלילה הראשון, עוברים העם עתה לאבל אמיתי על אובדן ההזדמנות. אלא שכפי שיתברר מיד, אבל זה יוביל אותם לניסיון פזיז לתקן את המעוות בכוח.