וִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן וְכָלֵ֖ב בֶּן־יְפֻנֶּ֑ה חָיוּ֙ מִן־הָאֲנָשִׁ֣ים הָהֵ֔ם הַהֹלְכִ֖ים לָת֥וּר אֶת־הָאָֽרֶץ׃

ויהושע וכלב … חיו וגו'. מַה תַּ"ל חיו מן האנשים ההם? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנָּטְלוּ חֶלְקָם שֶׁל מְרַגְּלִים בָּאָרֶץ וְקָמוּ תַחְתֵּיהֶם לַחַיִּים (בבא בתרא קי"ח):

וִיהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן וְכָלֵב בַּר יְפֻנֶה אִתְקַיְימוּ מִן גֻבְרַיָא הָאִנוּן דַאֲזָלוּ לְאַלָלָא יָת אַרְעָא

ויהושע בן נון. דברי משה קודם כלב:

וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה חָיוּ מִן הָאֲנָשִׁים הָהֵם וְגוֹ׳. פָּסוּק זֶה כֻּלּוֹ מְיֻתָּר, פְּשִׁיטָא שֶׁחָיוּ שֶׁהֲרֵי לֹא הָיוּ בִּכְלַל מוֹצִיאֵי דִּבָּה. אֶלָּא שֶׁרָמַז לְאָמְרוּ רז״ל (חגיגה טו) שֶׁהַצַּדִּיק נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק שֶׁל הָרָשָׁע בְּגַן עֵדֶן, כָּךְ יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב קִבְּלוּ חֶלְקָם וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים שֶׁהָלְכוּ עִמָּהֶם לָתוּר. וְזֶהוּ ״חָיוּ מִן הָאֲנָשִׁים״, שֶׁקִּבְּלוּ גַּם חֵלֶק אוֹתָן הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתָּם.

וִיהוֹשֻׁעַ בֶּן נוּן וְגוֹ׳ חָיוּ וְגוֹ׳. לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, אַחַר שֶׁפֵּרַט הַכָּתוּב וְאָמַר ״הָאֲנָשִׁים מוֹצִיאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה״, הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא מֵתוּ אֶלָּא אוֹתָם שֶׁהוֹצִיאוּ דִּבָּה רָעָה. עוֹד, לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״מִן הָאֲנָשִׁים״?

וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא (ב״ב קכא:): תַּנְיָא יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה נוֹלַד בִּימֵי יַעֲקֹב, וְהִקְשׁוּ מִמַּה שֶׁמָּצִינוּ שֶׁנִּכְנַס לָאָרֶץ, דִּכְתִיב ״וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ״ (יהושע ז:ה) וְגוֹ׳, זֶה יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה שֶׁשָּׁקוּל כְּרוּבָּהּ שֶׁל סַנְהֶדְרִין, וְתֵרֵץ רַב אַחָא שֶׁלֹּא נִגְזְרָה גְּזֵרָה לֹא עַל פָּחוּת מִעֶשְׂרִים וְלֹא עַל יָתֵר מִשִּׁשִּׁים, עַד כָּאן. וְהִנֵּה מִמַּה שֶׁלֹּא תֵּרֵץ הַגְּמָרָא שֶׁיָּאִיר הָיָה צַדִּיק גָּמוּר הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי צִדְקַת הַצַּדִּיק לֹא הִצִּילַתּוֹ מֵהַגְּזֵרָה הַהִיא, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב וִיהוֹשֻׁעַ וְגוֹ׳ חָיוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ טַעַם שֶׁחָיוּ הוּא לִהְיוֹתָם מִן הָאֲנָשִׁים הַהוֹלְכִים לָתוּר הִיא שֶׁעָמְדָה לָהֶם, אֲבָל אִם לֹא הָיוּ מֵהַתָּרִים וְהָיוּ נִשְׁאָרִים בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל הָיְתָה בָּאָה הַגְּזֵרָה גַּם עֲלֵיהֶם הֲגַם שֶׁהֵם צַדִּיקִים גְּמוּרִים לְצַד שֶׁהָיוּ לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם וּלְמַטָּה מִשִּׁשִּׁים.

עוֹד רָמַז עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה טו.) זָכָה נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בְּגַן עֵדֶן, כְּמוֹ כֵן יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב הוֹסִיפוּ חֶלְקָם בַּחַיִּים מִן הָאֲנָשִׁים הַהוֹלְכִים לָתוּר, כִּי לָהֶם מִשְׁפָּט לִטּוֹל חֵלֶק הַמְרַגְּלִים, גַּם אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא קיז:) שֶׁהֵם נָטְלוּ חֶלְקָם בָּאָרֶץ: