רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11ואם באחת יתקעו. הוּא סִימָן לְמִקְרָא הַנְּשִׂיאִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ הַנְּשִׂיאִים", וְאַף הֵן יְעִידָתָן אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וּמִגְּזֵרָה שָׁוָה הוּא בָא בְּסִפְרֵי:
מקור: ספריא · נחלת הכלל
בְּמִדְבַּר י׳ · ד׳
וְאִם־בְּאַחַ֖ת יִתְקָ֑עוּ וְנוֹעֲד֤וּ אֵלֶ֙יךָ֙ הַנְּשִׂיאִ֔ים רָאשֵׁ֖י אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
במילים פשוטות
ואם בחצוצרה אחת יתקעו, ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל. רש״י מבאר שתקיעה בחצוצרה אחת היא סימן למקרא הנשיאים, שנאמר ״ונועדו אליך הנשיאים״, ואף הם התאספותם היא אל פתח אהל מועד. אבן עזרא מבאר שבחצוצרה אחת יבואו הנשיאים לבדם, ואם היתה תרועה יסע דגל מחנה יהודה. הפסוק קובע סימן שני: תקיעה בחצוצרה אחת בלבד מזמנת רק את הנשיאים, ראשי השבטים. כך נוצרה מערכת סימנים מדורגת - שתי חצוצרות לכל העם, וחצוצרה אחת לנשיאים בלבד. הבחנה זו אפשרה למשה לזמן את הגורם הנדרש: כשרצה לדבר עם המנהיגים בלבד, תקע באחת, וכשרצה לכנס את כל העם, תקע בשתיים, וכל אחד ידע לבוא לפי הסימן.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וְאִם בַּחֲדָא יִתְקְעוּן וְיִזְדַמְנוּן לְוָתָךְ רַבְרְבַיָא רֵישֵׁי אַלְפַיָא דְיִשְׂרָאֵל
מקור: ספריא · נחלת הכלל
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12ואם באחת יתקעו. פירוש בחצוצרה אחת יבואו הנשיאים לבדם ואם היתה תרועה יסע דגל מחנה יהודה אף על פי שהענן על המשכן ולפי דעת רבים שענן אחר הוא הנוסע לפניהם:
מקור: ספריא · נחלת הכלל