וַיִּסְע֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל לְמַסְעֵיהֶ֖ם מִמִּדְבַּ֣ר סִינָ֑י וַיִּשְׁכֹּ֥ן הֶעָנָ֖ן בְּמִדְבַּ֥ר פָּארָֽן׃

ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני, וישכון הענן במדבר פארן. רש״י מבאר ש״למסעיהם״ פירושו כמשפט המפורש למסע דגליהם, מי ראשון ומי אחרון, ושקברות התאווה היתה במדבר פארן, ושם חנו ממסע זה. אבן עזרא מבאר ש״למסעיהם״ פירושו כראוי שיסעו. הפסוק מתאר את היציאה בפועל מהר סיני: בני ישראל נסעו לפי סדר מסעיהם, והענן שכן במדבר פארן, שהוא היעד הראשון. זהו המסע הראשון של ישראל לאחר קבלת התורה והקמת המשכן. תנועת העם היתה מסודרת לפי סדר הדגלים שנקבע, וכל שבט ידע את מקומו בשיירה. הענן, שהוביל את העם, שכן במדבר פארן, ושם חנו ישראל לאחר עזיבתם את הר סיני, בפתיחת מסעם הארוך אל הארץ המובטחת.