אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2לִבְנֵי יְהוּדָה תּוּלְדַתְהוֹן לְזַרְעֲיַתְהוֹן לְבֵית אֲבָהַתְהוֹן בְּמִנְיַן שְׁמָהָן מִבַּר עַשְׂרִין שְׁנִין וּלְעֵלָא כֹּל נָפֵק חֵילָא
Onkelos Numbers
בְּמִדְבַּר א׳ · כ״ו
לִבְנֵ֣י יְהוּדָ֔ה תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
הפסוק פותח את מניין שבט יהודה: תולדותם לפי משפחותם ובתי אבותם, במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה, כל יוצא צבא. לפי פשט הכתוב זו ההקדמה הקבועה המתארת את אופן המניין של השבט, לפי הייחוס המשפחתי ובית האב ולפי השמות, מגיל עשרים ומעלה. שבט יהודה הוא השבט הגדול במניינו והוא שיצעד בראש מחנה ישראל בדגלו, ועל כן ייחודו במקום המרכזי במחנה. התורה שומרת על סגנון אחיד בתיאור אופן המניין בכל שבט, ומדגישה שהמפקד נעשה באותה שיטה מדויקת בכל השבטים כאחד, כדי לתעד במדויק את מספר הלוחמים בכל שבט בישראל.
מבוסס על פשט · נכתב ונערך במקור