פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֑ה אַרְבָּעָ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ {פ}

הפסוק מוסר את מספר פקודי שבט יהודה: ארבעה ושבעים אלף ושש מאות. זהו סיכום המניין של שבט יהודה, הזכרים מבן עשרים שנה ומעלה היוצאים לצבא, והוא המספר הגדול ביותר מכל השבטים. לפי פשט הכתוב זהו תיעוד מדויק של מספר הלוחמים בשבט יהודה, המשקף את גודלו ומעמדו כשבט המוליך את המחנה. התורה ממשיכה למסור את התוצאות שבט אחר שבט בלשון ברורה, כדי לשקף את גודלו של כל שבט ואת חלקו בצבא ישראל. אין בפסוק פרשנות נוספת מעבר למסירת המספר, והוא חלק ממערך התוצאות המסכם את מפקד השבטים.