פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה גָ֑ד חֲמִשָּׁ֤ה וְאַרְבָּעִים֙ אֶ֔לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃ {פ}

הפסוק מוסר את מספר פקודי שבט גד: חמישה וארבעים אלף ושש מאות וחמישים. זהו סיכום המניין של שבט גד, הזכרים מבן עשרים שנה ומעלה היוצאים לצבא. לפי פשט הכתוב זהו תיעוד מדויק של מספר הלוחמים בשבט גד, הנמסר לאחר ההקדמה הקבועה המתארת את אופן המניין. התורה ממשיכה למסור את התוצאות שבט אחר שבט בלשון ברורה, כדי לשקף את גודלו של כל שבט ואת חלקו בצבא ישראל. אין בפסוק פרשנות נוספת מעבר למסירת המספר המדויק, והוא חלק ממערך התוצאות המסכם את המפקד של כל שבט בנפרד לפי מניינו.